שמירת הריון והתינוק בבית - איך להתמודד עם המשבר עם בעלי?

היי לכולם דילמה מה הייתן עושות .. ב"ה אנחנו בהריון, הריון בסיכון גבוה שידענו שיהיה כזה בעקבות ניסיון קודם. זה אומר שאני לא עובדת, שמירת הריון מוחלטת ואפס מאמץ והכל כדי לתת סיכוי להריון לשרוד. לפני שנקלטתי ניהלנן שיחה בעלי ואני אם אנחנו באמת מוכנים לזה כי יש לנו תינוק בבית. ואם אנחנו הולכים על זה אז נקח בחשבון ונזכור שזה יהיה מאתגר מאוד לשנינו. בפועל, יש הרבה מריבות עד כדי כך שבעלי עושה דווקא ולא עוזר עם התינוק ואז אני נאלצת להרים כדי שהוא לא יבכה. ובעלי עושה הרבה- הוא מנקה במקומי ומטפל בו תמיד שהןא נמצא. הקטע שהוא בקושי נמצא בעקבות עבודה ומילואים. הוא נוכח בעיקר בשבת וכמעט כל שבת יש משבר כי הוא עושה הכל וקשה לו שאני לא עושה. כל פעם מחדש מזכירה לו שהיינו מוכנים לזה ודיברנו על זה ואין לי ברירה כדי לשמור על ההריון ושגם לי קשה בכל שאר השבוע שהוא לא נוכח, ועצם התלותיות בו היא קשה מאוד. ועדיין כל שבת יש משבר ולא מדברים כאילו הוא לא מצליח להבין אותי שהלוואי שהייתי יכולה להתנהל רגיל כמו רוב ההריוניות והןא גם יודע שעדיף שלא כי גם חווינו הפלות... בקיצר לא יודעת, דיבור כבר לא עוזר
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 21:36
ואי חיבוק🩷 יש מישהו מהמשפחה שלכם שיכול לעזור בשבתות? מבינה את הקושי של בעלך ומבינה גם אותך. תקופה שצריך לדעת לבקש עזרה בהצלחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 22:10
אמאלה ממש מזכיר לי את המצב שאני הייתי בו, חיבוק ענק קודם כל!! אצלי קצת היה אחרת חלק מהפרטים שכתבת כאן אבל כן, תחשבי שפתאום השתנה להם המון דברים והם הופכים להיות אחראים על דברים שלפני כן לא היו ופעילים פיזית על מטלות שלא בטוח שהיו עושים רבע מיזה אם לא המצב.. אז כן רק בהריון השני למדתי להבין ממש ולהיכנס עמוק לתוך העניין הזה שאין מה לעשות! לעולם זה יהיה בתודעה שנשים נועדו לתחזוק הבית וגברים לדברים אחרים כך שקשה להם לקבל זאת וגמאני פחדתי על ההריון אבל ב'ה הכל עבר בטוב תודה להשם לענייננו.. מה שהכי 'עזר' לזוגיות זה פשוט לפרגן ולהחמיא ולתמוך ולראות כל דבר קטן שהוא עושה להעצים ובקיצור להתנהג איתו כמו ילד פשוט בלי סוף ךפרגן, אני עשיתי את זה מהלב כי באמת הערכתי ועד היום מזכירה לו את זה וראיתי כמה זה הופך עבורו את המטלות לקלות יותר ומעביר לו את התקופה הזו על הצד הטוב ביותר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2026 בשעה 06:19
עוד לא יודעים על ההריון אז גם אי אפשר לבקש עזרה ולמרות הכל אנחנו כן רוצים שבת לבד כי זה הזמן היחיד ביחד מנסים לאכול הכל..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2026 בשעה 06:22
אני מפרגנת לו המון באמת כי מגיע לו וכשהןא נוכח יש לי אויר לנשימה. ובהריון הקודם הוא עשה הכל 9 חודשים ולא היו את המריבות האלה, עכשיו עם הקטן זה עוד משהו שהיה צריך להצכונן אליו ולכן ערכנו את השיחה הזו. ודווקא הפעם הוא לא 24/7 עושה כי הוא במילואים. הריון קודם היה חוזר מהעבודב וישר מטלות בית . עד הלידה . ולפני ההריון לא ידע כלום. למד לכבס, לשטוף רצפה. לנקות את השולחן, לשטוף כלים..כל השאר אני מבליגה . נגיד לא נוגע באקונומיקה.. אבל זו תקופה של ויתור לשני הצדדים