אמהות לילדים שמוצצים אצבע - איך גומלים?

אמהות לילדים שמוצצים אצבע? הבת שלי היום בת שנתיים וארבע מוצצת אצבע מהרגע שיצאה ממני ועד היום זה קורה רק כשהולכת לישון היא לא נרדמת בלי האצבע בעיני זה הדבר הכי חמוד שיש אבל מודעת לזה שזה משנה את מבנה הפה והשיניים והשיניים שלה טיפה בחוץ. איך גומלים מזה? את הבת הגדולה שלי גמלתי ממוצץ בשינה בדיוק בגיל הזה של הקטנה. אבל עם הקטנה אין מוצץ שאני יכולה לקחת או להסביר שזה שייך לתינוקות כי זה האצבע שלה שתפו אותי איך זה מפסיק ובאיזה גיל ואם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לזה להפסיק
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 08:40
האמת שאצבע סופר קשה לגמול אבל שתדעי שזה הולך ומחמיר התלות בזה. הבת שלי הגיעה למצב שמעדיפה למצוץ אצבע ולא להשתתף במפגש בגן נניח או לשחק עם חברים, זה פגע בה ממש ויש גם טיפה בעיית דיקציה. יש גם כאלה שמוצצים אצבע עד גילאי 20+ וזה פחות חמוד כשהמפקדת שלך בצבא פתאום באמצע משהו מבצעי לחוץ מוצצת אצבע, או באמצע מבחן בשיעור... (מקרים אמיתיים שראיתי בעצמי). הבת שלי גם מאובחנת על הספקטרום בתפקוד גבוה והתייעצתי עם כל גורם שפגשתי איך אני גומלת אותה וכולם פה אחד אמרו לי שאי אפשר וחבל על הזמן וזה ייצור תסכול וכו וכו.... כשהייתה בת 4.5 היו לה תולעים פעם ראשונה בחיים והיא נגעלה מזה ברמות קיצוניות ובכתה שיש לה תולעים והדימיון שלה עובד שעות נוספות אז דמיינה אותן בתוך הבטן שלה מטיילות וכאלה... היא שאלה אותי איך הגיעו לשם התולעים... ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לה שאחת הסיבות זה האצבע ולא לחצתי עליה אבל אמרתי לה שאם היא רוצה להפסיק עם האצבע אבא ואני נעזור לה להפסיק וככה יהיו פחות תולעים. היא לקחה לעצמה לילה לחשוב על זה ולמחרת אמרה שרוצה עזרה עם האצבע. דיברנו עם הגננת והיא אמרה שתתחיל להזכיר לה גם ובאמת הצוות בגן שיתף פעולה מושלם וגם היא. ולפני השינה היה הכי קשה אבל חיזקנו אותה ואמרנו לה שאנחנו מאמינים בה והיא בכתה קצת ואמרה שקשה לה אבל כל הזמן האמנו בה ואמרנו לה את זה גם והיא פשוט נרדמה בלעדיה ערב אחד כשהיא מלטפת את השפתיים עם האצבע מסביב כזה לנחמה ולמחרת עשינו לה חגיגה מהדבר הזה... ברמה של כל בנאדם שהיא מכירה סיפרנו לו בגאווה איך היא נרדמה בלי אצבע וזה חיזק אותה ולילה למחרת גם היה לה קשה והיא בכתה קצת אבל כבר ראתה שעשתה את זה פעם אחת אז האמינה גם בעצמה כבר והיה קל יותר. היה שבוע כזה שהיה קושי כמו כל גמילה אבלהיינו סופר על זה ורק הרמנו לה והזכרנו לה כל הזמן שהיא ביקשה ורצתה את זה וטפו טפו טפו היום היא בת 6 ואין זכר... קצת בתקופה של הטילים קלטתי שמתוך שינה היא מכניסה אצבע לפה אז ניסיתי להוציא בעדינות ואם היא נלחמה בי אז זרמתי כי בסוף תקופה מלחיצה אבל אם הרפתה הוצאתי לה וזהו... לא חזר לעצמו. מה שכן בעיית דיקציה נשארה ואנחנו בדיוק בתהליך של למצוא לה קלינאית תקשורת לטפל בזה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 08:41
וואיייי כמה חפרתי חחחח אבל זה באמת תהליך ארוך וקשה והיא צריכה להיות חלק ממנו כי את לא יכולה לכרות לה את האצבע, זה כל הזמן שם... אבל לגמרי אפשרי. הרופאה שלה עד היום בהלם שהיא הצליחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 09:11
הבן שלי בן 5 עד עכשו הוא מוצץ אצבע ולפי דעתי הוא יפסיק לבד הבת שלי בת שנתיים לא התחברה למוצץ ולא משתמשת באצבע
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 באוגוסט 2026 בשעה 20:10
סיון ריגשת אותי עד דמעות עם הסיפור על הבת שלך