פוסט פריקה ממש קשה לי שהבן שלי בוכה כשהוא ביידים של כל אחד שהוא לא אני או בעלי…

פוסט פריקה ממש קשה לי שהבן שלי בוכה כשהוא ביידים של כל אחד שהוא לא אני או בעלי ושכל הזמן אומרים לי שאני צריכה לשחרר ולתת לו לבכות כי זה מפתח ריאות או כל מיני שטויות כאלו ושגם אני צריכה לנוח.. אני לא צריכה לנוח אני אוהבת להיות איתו הבאתי אותו לעולם כדי שאהיה איתו ואני אעמוד איתו גם 30 שעות אם צריך למה אני צריכה להתייחס אליו כאילו הוא עול כן מבינה שמידי פעם צריכה לצאת כדי לחזק את הזוגיות עם בעלי אבל כרגע מרגיש לי שזה לא הזמן אני מפחדת להשאיר אותו אצל הסבתות הוא אומנם בן 3 וחצי חודשים אבל גם סרבן מוצצים וגם לא לוקח בקבוק אז איך אמורים להשאיר אותו לבד איתן נכון הן גידלו ילדים אבל זה היה לפני 20 שנה מה כבר הן זוכרות לתת לילד לבכות עד שישן? "הוא ישן כשהוא עייף" או "את חייבת לתת לו לבכות מה זה תינוק שלא בוכה" וגם המשפחה של בעלי עם הבקשות ההזויות שלהם אוף "אולי תאכילו אותו אחרי שאנחנו אומרים לו שלום" "תרדימו אותו רק כשאנחנו הולכים" או מה יש לבוא אם הוא ישן תעירו אותו כדי שניהיה איתו ואז עושים לי רוטציות על מי איתו עכשיו וזה ככה עוד מאז שנולד זה קשה לי גם כל הזמן יש מישהו אחר שמבקר אותי כאמא זה שוחק לא בא לי לפגוש אף אחד וכל פעם שהולכים למשפחה של בעלי אני בסטרס של מה יקרה הפעם כי חמותי עושה לי תמוות זהו פרקתי מקווה שלא העלבתי אף אחד בדרך