חמותי לא התייחסה לפטירת סבתי - מצפה ממנה יותר מידי?

אני מנסה לא לכעוס אבל לא צליחה. סבתא שלי נפטר לפני פחות משבוע.. זה היה יום שישי והלכתי להלוויה בעלי נסע עם שני הילדים שלנו לאמא שלו. כמובן שסיפר לה .. היא לא אמרה לי כלום. לא התקשרה, אמרתי טוב זה יום שישי אולי היא עסוקה. שבת גם לא, אפילו כשבאה אלינו לבית התנהגה כאילו לא קרה כלום. אמרתי לבעלי שזה לא יפה שהיא לא כתבה אפילו הודעה, הוא התעלם. כאילו לא אמרתי כלום, אז שאלתי אותו למה אתה מתעלם? הוא העצבים ענה לי מה את רוצה שאני אעשה. עכשיו אני לא רוצה שהוא יגיד לה כלום, אבל גם שיבין שאמא שלו עושה טעויות. אחרי חמישה ימים שהיה סעודה, הוא התקשר אליה ואמר לה שתבוא לסעודות מצווה . ולה יש קטע שהיא פתאום נהיית תלויה בבעלה. אז אחרי כמה זמן כשאנחנו כבר הינו בדרך לשם הוא מתקשר לשאול אותה אם היא באה, אז היא כנראה לא ידעה שהיא על רמקול אז היא אומרת לבעלי: "אבא שלך לא רוצה לבוא , ואני לא אבוא לבד". אחרי שניה הבן שלי עשה רעש אז היא קלטה שהיא על רמקול.. אני שתקתי ואז היא כזה אמרה "טוב נראה" וכמובן שלא באה. עכשיו כן זה לא נוח זה לנסוע שעה נסיעה, אבל היא עושה את הנסיעות האלה למשפחה שלה כמעט אחת לחודש. עכשיו שתבינו שיש לה רק שני ילדים, היא לא עובדת כי היא בפנסיה. ואני הכלה היחידה שסופרת ומכבדת אותה. אני עשיתי לה מסיבת הפתעה אצלי בבית הוזמנתי את כל המשפחה שלה, אני עמדתי על הרגליים יומיים להכין להם אוכל לשבת שלי היתה חולה ואנחנו הולכים אליה כל חודש. האח השני ואישתו עושים רק מה שנוח להם, כולל לעשוק אותה כספית. אני ממש לא אוהבת להכנס להשוואת האלה, ולחשוב מה היא יכלה לעשות ולא עושה ולהגיד לעצמי בעיה שלה אני לא צריכה אותה. אבל זה כל כך מזלזל ולא נעים שקשה לי להתעלם מזה. עכשיו היא רוצה שתבוא אליה לשבת כי אמא שלה נמצאת והיא לא רוצה להיות איתה לבד ומן הסתם נחמד לה שהנכדים איתה וכאלה..... ואני לא רוצה ללכת כי אני עייפה היה לי שבוע קשה. מה דעתכן? אני מצפה ממנה יותר מידי? אני באופן כללי מודעת לחוסר המסוגלות הרגשית שלה, אבל חשבתי שיש אזה שהוא רגש במקרים קיצוניים מסתבר שגם לא