משתמשת פורטי15 ביולי 2026 בשעה 22:00
לרופאת משפחה שאמרה לי בהריון "אין מה לעשות עם סימיולוזיס, תצטרכי לסבול"
וסבלתי. מאוד. אבל היי רק שתדעי שהיום הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא אמרה לי שאין שום סיבה לסבול וממש אפשר לטפל בזה.
לרופאת נשים שאמרה לי בהריון "חכי חכי. את רק בהתחלה, הכאב עוד יחמיר"
רציתי לומר לך שצדקת. הכאב באמת החמיר.
לרופאת משפחה שאמרה לי "אולי אין לך כח סבל" אחרי שבכיתי שבעלי צריך להלביש אותי
רציתי לומר לך שילדתי לידה ראשונה תינוק ששוקל יותר מ4 קילו, אחרי 26 שעות של צירים ליטרלי בלובי בלי שיטרחו לפנות לי חדר. שלא נדבר על אפידורל.
אה, ושתדעי שהמשפט הזה ליווה אותי גם בלידה וכל מה שחשבתי בלחיצות זה שאני לא יכולה לעשות את זה.
לאחות שאמרה לי כשהגעתי לבית חולים "תלכי לקיסרי הוא גדול מידי ללידה ראשונה" שתדעי שילדתי טבעי.
לאחות בבית חולים שאמרה לי כשהייתי אפטית מכאבים "ככה לא נראית אשה בלידה, תלכי מפה ללובי". תודה לך, בזכותך בעלי התעצבן וגרם לכם סוף סוף להביא לי חדר.
למיילדת שאמרה לי "אין לך סיכוי ללדת בלי תפרים" וגזרה אותי בלי סוף
שתדעי שעדיין לא החלמתי מהתפרים האלה
ולאחות שתפרה אותי לא טוב: תודה, באמת רק זה היה חסר לי לחזור אחרי שבועיים לסדר את התפרים.
ליועצת הנקה שאמרה לי " בחיים לא ראיתי תינוק שסוגר ככה את הפה, לא תצליחי להניק
רציתי לומר לך, באמת לא הצלחתי להניק.
לרופאת משפחה שאמרה לי "אין כזה דבר שהמשחה לפיסורה לא עזרה לך, לכולם היא עוזרת!"
תדעי שהלכתי לפרוטולוג והוא אמר שבחיים לא קיבלתי משחה לפיסורה.
אני כבר שנה אחרי הלידה ועדיין לא החלמתי, לא פיזי ולא נפשי.
אולי לכתוב יעזור קצת❤️
💬9 תגובות😢1 עצב
