הילד שלי מוותר לילדים אחרים בגינה, זה נורמלי?

לפעמים אני מסתכלת על הבן שלי, בן שנתיים וחצי, ותוהה אם זה רק האופי שלו. בבית הוא יודע לעמוד על שלו וגם בגן וגם עם בני דודים מביע את הרצונות שלו ולא מוותר בקלות. אבל כשאנחנו מגיעים לגינה ויש ילדים שהוא לא מכיר, במיוחד כאלה שיותר “דוחפים” או מנסים לעקוף אותו במגלשה, הוא פשוט לוקח צעד אחורה. הוא בא אליי ואומר: “אמא, גם אני רוצה.” הלב שלי מתכווץ בכל פעם מחדש. מצד אחד אני רוצה שהוא ילמד לעמוד על שלו, ומצד שני אני לא רוצה שילמד שצריך לדחוף או לריב כדי לקבל מקום. מסקרן אותי לדעת – יש כאן עוד הורים שחוו דבר דומה? האם גם הילדים שלכם ויתרו בסיטואציות כאלה בגיל שנתיים וחצי, ובהמשך צברו יותר ביטחון?