אמא טרייה עם טיפול נפשי: איך מתמודדים עם חוסר שינה ותפקוד?

היי לכולם! אשמח לשמוע מה דעתכן בנושא שמעסיק אותי לאחרונה. אני אמא טרייה לתינוקת מקסימה בת שמונה חודשים ואני מאושרת לצידה ולצד בעלי. כולכם יודעות שמעבר לשמחה ולאושר שמציף יש גם אתגרים ואחד מהם הוא הקימה בלילה - אני קמה איתה בלילות בנוסף לתרופה שאני נוטלת לאיזון ולטיפול הנפש שלי מה שגורם לי לקצב חשיבה מואט ולתפקוד איטי הרבה יותר כולל דיבור. חוסר שינה וכדורים גורמים לי לטשטוש והערפול כבדים מאוד ובלבול בנוסף להאטה בחשיבה בדיבור ובתפקוד. אתמול שוחחתי על כך עם בעלי בקשר לשאלה למה לא מקבלים אותי למקומות עבודה ובעלי העיר לי על כך ואמר שאני מצטיירת אצל אנשים בתור טיפשה כיוון שכששואלים אותי שאלות אני עונה באופן מנותק לחלוטין מהשאלה ובכלל אני מרגישה שלא מצליחה לבטא את עצמי כמו שרוצה וזה היה ממש מתסכל ובכיתי. לעולם אל תשפוט בן אדם עד שנעלת את נעליו. אני הכי לא טיפשה, יש לי פוטנציאל להיות עובדת מעולה,עשיתי תואר ראשון,יש לי המון מה להגיד על כל מיני נושאים וחבל לי שככה הסביבה תופסת אותי,אני מרגישה פספוס ענקי מהסביבה ומכך שלא מצליחה למצוא עבודה. מצד שני,לצד העייפות אני מתחזקת את הבית,מבשלת, מנקה, מכבסת,מטפלת בילדה באופן מלא,ממשיכה להגיש קורות חיים,ניגשת לראיונות כשמזמנים אותי ועושה הכל על מנת שבעלי יקבל אישה מתפקדת שעושה הכל בלי להישבר ובלי להתלונן לרגע. אני לקחתי על עצמי לקום עם הילדה בלילות על מנת שלא להכביד על בעלי שעובד קשה על מנת לפרנס ושכלום לא יחסר לקטנה שלנו ולנו כמשפחה וזאת בניגוד מוחלט לעצת הרופא שמטפל בי שאומר שאני מחויבת לישון בלילות כדי להמנע מהתקף וחלילה מאשפוז. האם יש מישהי שהתמודדה עם מצב דומה? ומה אתן חושבות עלי