משתמשת פורטי12 ביוני 2026 בשעה 10:56
צריכה לשמוע דעות כי אני כבר ממש אובדת עצות.
אני ובעלי גרים כבר כמעט שנה אצל ההורים שלי, ובעוד כחודש אמורים לעבור לדירה משלנו. אני בהריון ראשון.
חשוב לי לציין שאמא שלי *מעולם* לא התערבה בזוגיות שלנו ולא העירה לו על ההתנהלות בבית, למרות שהוא בדרך כלל לא מבשל ולא ממש עוזר בעבודות הבית. זה לא נובע מרוע, הוא פשוט מאוד ביישן ומסוגר, ואחרי העבודה לרוב נמצא בחדר.
היום אני ואמא שלי בישלנו במטבח בזמן שהוא היה בחדר. אמא שלי התעצבנה מזה שאני בהריון ועובדת במטבח בזמן שהוא לא עוזר, ובסוף העירה לו. בעיניי היא אמרה את הדברים בצורה מכבדת ורגועה, בלי צעקות או השפלות, פשוט אמרה שלא נראה לה הגיוני שאני בהריון ומתרוצצת והוא לא עוזר.
הוא נפגע מאוד מההערה, הרגיש מושפל מזה שאמא שלי העירה לו, והתחיל לריב איתי אחרי זה בחדר. אני חושבת שמבחינתו הייתי צריכה להגן עליו מול אמא שלי. ניסיתי להסביר לו שכבר היו לי ולאמא שלי ויכוחים על הנושא בעבר ושדווקא ניסיתי להסביר את הצד שלו, אבל מבחינתו עצם זה שלא עצרתי אותה באותו רגע אומר שלא עמדתי לצידו.
הוויכוח הגיע למקום מאוד קיצוני והוא אפילו זרק שהוא רוצה להתגרש.
מצד אחד אני מבינה שהוא נפגע ושזה לא נעים לקבל הערה מחמותך. מצד שני, אני גם מבינה את אמא שלי ואפילו מסכימה איתה בחלק מהדברים.
אני מרגישה תקועה בין בעלי לבין המשפחה שלי, מותשת מההריון ומהמתח הזה, ולא יודעת איך לגשת לזה בכלל.
איך יוצאים מהפלונטר הזה בלי לפגוע בזוגיות עוד יותר? 💔
💬29 תגובות