עומס בלתי פוסק: איך מתמודדות אמהות עובדות עם תשישות כרונית?

רוצה לפרוק מרגישה פשוט עומס בלתי פוסק. אמא לשניים משרה מלאה, תינוקת בת שנתיים שמכיל חצי שנה כל חודש יש לה משו . אני ממש ממש עייפה, עייפות כזאת שלא נגמרת גם אני אשן עכשיו עשר שעות. אן לי עזרה כמעט בכלל מהסבתות זה רק בעלי ואני. כל דקה פנויה שיש לי זה עוד משימה ועוד משו ומרגישה שהגוף במתח תמידי לא מצליח להרפות. כמו תשישות כזאת שלא עוברת וכבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי כדי להרגע. חשבתי לקחת יום חופש אבל זה לא באמת עוזר. הלכתי חצי יום לספא עם חברה אבל זה סבבה לכמה דקות חשוב הלחץ מגיע. המוח שלי במחשבות בלי הפסקה, כל רגע של מנוחה זה או רגשות אשם או מחשבות שוב ושוב. מרגיש לי שזה לא שפוי להיות אמא במשרה מלאה פשוט כאילו אני בעל מקום אבל בשום מקום באמת. לא מצליחה להיות טובה לא בבית ולא בעבודה כי בכל מקום שאני נמצאת אני חושבת על אפה שאני לא. רוב מטלות הבית הם עלי, אם בעלי עשה כלים או תלה כביסה הוא מרגיש מינימום מלך ליום אחד כשאת איתה פעולה אני עושה פי עשר באותו שבוע. מגיע לבית לילדים גמורה סחוטה לא תמיד פנויה נפשית ופיסית להיות איתם כמו שהייתי רוצה. בעבודה מרגישה סוג ב כי אני אמא ואני לא יכולה למכור את נשמתי כמו שכל הרווקים ונטולי הילדים עושים שם. כמובן שהם מחפשים רק את מי שמוכן למכור את נשמתו. לא מצליחה להשתחרר מחוויית לא נעימות, מרגישה כמו שק שאני ממלאת והוא מעמסה עלי. באמת לא יודעת כבר מה יגרום לי סוף סוף להכניס אויר לריאות ואשכרה לנשום ולהרגע. אשמח לעצות.