טראומה מלידה בקיסרי חירום – איך מתמודדים ומתחברים לתינוק?

חייבת להתייעץ... ברביעי האחרון נכנסתי לחודש תשיעי אחרי הריון קצת לא פשוט... כשבשבוע שלפני הזרימות של השיליה לא היו טובות. העובר ירד מאחוזון 50 ל8. בבית חולים לא נבהלו והמשיכו מעקב ואני סירבתי להישאר כל פעם ופשוט עשיתי מוניטור בקופה עד ברביעי ירדו לי המים בהכנות ליום הולדת 3 של הגדול שלי ונסעתי לחדר לידה ושם הבינו שזו לא תהיה לידה טבעית בגלל ההאטות בדופק בגלל השיליה. ילדתי בקיסרי, נסערת בטירוף. כל כך רציתי לידה טבעית שוב, הכל היה כל כך מהר. חמותי הייתה איתי בחדר הלידה, העדפתי שבעלי ישאר בחלאקה של הבן הגדול שלי. נכנסתי לקיסרי חירום בסערת רגשות מטורפת. הכל קרה ממש מהר ובסוף הלידה גם הרגשתי שתופרים אותי. בנוסף עשו איזו טעות והחתך ברחם נפתח יותר לצד מסויים ולא ישר, מה שמעלה את הסיכון לקרע ברחם בלידת ויבק. אני מרגישה שנכשלתי, מרגישה רע, מרגישה שאני מדוכדכת ובפועל כמובן שאני שמחה. אני פשוט כועסת על עצמי. אם הייתי הולכת לבית חולים אחר אולי היו מנסים טבעי? ומנגד אם חלילה היה קורה משהו? לא יודעת מה לעשות, אני ממש בטראומה, לא מרגישה מחוברת לילד ברמה שחשבתי שאהיה ואני שונאת את עצמי על זה. נכון שפספסתי את החלאקה של הגדול שלי, ילדתי בקיסרי ואולי לא אוכל ללדת טבעי יותר אבל אני גם לא מתלוננת חס וחלילה על התינוק, מרגישה קצת רע עם עצמי... אשמח לעצות, ואם יש מישהי שעברה קיסרי עם סיבוך ולאחר מכן ילדה לידה טבעית?