הילדה שלי בת 3 כמעט ולא אוכלת נגיד אתמול דילגה על ארוחת לילה ועד עכשיו בקושי…

שאת צודקת שתאכל אוכל ואז ארטיק

אני חושבת שזה ממש בסדר ואני גם הייתי מסבירה למה להגיד שזה בסדר אם היא מחליטה שהיא לא רוצה לאכול, אבל אם היא לא אוכלת את לא תסכימי לה לאכול ארטיק כי את דואגת לה ואת רוצה שהגוף שלה יקבל גם דברים טובים❤️ ואם היא אוכלת את הדברים הטובים שיחזקו לה את הגוף היא תוכל לאכול גם ארטיק

יש בסיס במה שהוא אומר מהבחינה שממליצים לא להפוך את המתוק לפרס על אוכל בריא. מצד שני אני עושה אותו הדבר עם בת ה4 שלי כי אם זה היה תלוי בה היא הייתה אוכלת רק מתוק וזו האחראיות שלנו להאכיל אותם אוכל מזין

אני עונה רגע בתור ילדה שהיו מכריחים אותה לאכול - זה נורא. הרבה פעמים הייתי עושה דוקא ולא רוצה לאכול, לא משנה כמה הענישו אותי עד שההורים שלי נשברו כאמא - אני אשתדל שהוא יאכל בריא אבל לא אמנע ממנו מתוקים ברמת הקיצון וגם לא על דרך עונשים. משהי הגיבה יפה מעלי שלהסביר לילדה שהיא תקבל ארטיק, אבל גם חשוב שתכניס לגוף דברים טובים

בעלך צודק, שימוש בארטיק כפרס על אכילה עלול ליצור יחס לא בריא לאוכל זה מעביר מסר שהארטיק הוא ה’פרס’ והאוכל הבריא הוא משהו שצריך לעבור כדי לקבל אותו. עדיף להציב גבולות בצורה רגועה למשל להגיד שארטיק לא אוכלים במקום ארוחה, אבל בלי להתנות אותו בכמה היא אכלה. ככה הילדה לומדת להקשיב לתחושת הרעב והשובע שלה בצורה בריאה יותר.

זה מאוד עדין ותלוי באיך את מציגה את זה וגם איך את תופסת את זה. אם היא מסרבת לאכול ואת אומרת לה נגיד "אם תאכלי תקבלי גלידה" זה באמת בעייתי. אם היא ביקשה כבר את הגלידה ואת אומרת "קודם אנחנו אוכלים אוכל שמזין את הגוף ועוזר לו לגדול ולהתחזק ואחכ אנחנו יכולים לאכול גם גלידה" זה נשמע אחרת וזה לדעתי טוב. מציעה לך בחום להתייעץ עם תזונאית ילדים. אם יש לך אינסטגרם הודיה לוטן מדברת הרבה על בררנות ונותנת המון טיפים. גם מורין פרידמן חמודה עם תוכן מאוד מעשיר והמון מתכונים טובים. קרן אביאל גם חמודה.

אם אומרים- תאכלי ואז תקבלי ארטיק- עשית פרס מהארטיק על אכילה. פחות מומלץ. במקום אפשר להגיד שאין (לדאוג שבאמת לא יראו אם תבקש לראות שיש, או הכי טוב- שבאמת לא יהיה) או לשים זמן קבוע לארטיק, נגיד בין הארוחת צהריים לערב יש זמן קבוע של אוכל ביניים שאפשר ארטיק. אם יש בבית כדורי שוקולד או עוגה, אני מביאה חתיכה קטנה יחד עם האוכל, וזו בחירה של הבנות מתי לאכול- לפני או בתור קינוח. בת ה5 שלי פעם הייתה אוכלת את זה דבר ראשון והיום מחכה לסוף האוכל. וכשזה נהיה מצב שהן מתעדפות מתוק על אוכל, אנחנו דואגים שלא יהיה מתוק בבית בכלל. או לפחות לא זמין עבורן. ובכל מקרה אני בחיים לא מציבה תנאי לאכול. אם רוצות לאכול שיאכלו אם לא, לא. אני מנסה להביא מגוון על השולחן, ואני לא מכינה מעבר. יש ארוחת בוקר צהריים וערב, דואגת שיהיה דברים שהן אוהבות ולא מכריחה משהו שהן לא (כן יש על השולחן בנוסף לדברים אחרים), משאירה את הצלחת קצת אחרי הארוחה, ואם הן לא אוכלות זו בעיה שלהן. אבל בלי תנאים ובלי להכריח. אותי הכריחו בתור ילדה וזה גרם רק לההפך, סבלתי מתת משקל חמור עד שעזבו אותי בשקט.

כל מה שאמרו מעלי נכון, לא להתנות קינוח באוכל אחרת האוכל הופך ל״עונש״ וזה יותר גרוע. אנחנו פשוט אומרים ארטיק/גלידה אנחנו אוכלים אחה״צ, כשתקומי משנת צהריים תקבלי. תנסו לעשות כמה שיותר ארוחות משפחתיות ולשתף אותה בבחירת המקום/צבע הצלחת וכו׳ לתת לה להרגיש שהיא בוחרת, שלא מחליטים בשבילה (עדיף לא יותר מדי אופציות). היא לומדת מכם ובסוף תחקה אתכם גם בהרגלי האכילה. למשל מאז שהיא אוכלת איתנו, אנחנו תמיד מודים למי שהכין את האוכל, יום אחד שכחתי להגיד והיא אמרה לבד ״אבא תודה שהכנת לנו את האוכל״, זה המיס אותנו.