אמהות מניקות: איך מתמודדים עם לחץ חברתי על הנקה?

לכל האמהות שמרגישות שהן צריכות להילחם על ההנקה עם כל העולם, אני רואה אתכן ❤️ לפני שילדתי והתלבטתי אם להניק או לתת תמל, כולם דחפו אותי להנקה.. בעקבות הריקול של הנוטרילון החלטתי שאני נותנת צ'אנס ומה שיהיה יהיה.. זה היה קשה, אבל התמדתי והצלחתי. ועכשיו כאילו העולם התהפך, פתאום אני שומעת מאנשים שלא מבינים כלום בהנקה שהתינוקת שלי רעבה, שהחלב שלי לא מספיק לה, שאין לי חיים כי היא מחוברת לי לשד, שאני לא ישנה טוב כי היא עליי כל הלילה, אפילו מישהו שאני מאוד מעריכה אמר לי שאני לא נכשלת כאמא אם אני מניקה ומשלבת תמל, וכשכנראה החלב שלי לא מספיק עשיר בשביל להשביע אותה (שאין דבר כזה כן??)... והכי כואב, בעלי שלפני ההריון רצה שאני אניק ואני אמרתי שבחיים לא אניק, עכשיו שאני בהנקה מלאה ויצאה לנו ילדה לא שקטה הוא כל הזמן מציק לי לעבור לתמל כדי ש"תישן יותר טוב", במקום לתמוך בי. וכל זה בלי ביסוס בכלל! הילדה עולה יפה מאוד במשקל, עושה המון קקי ופיפי, ואני משפריצה חלב בכל הבית אז אני יודעת שממש לא חסר לי. הם לא מבינים שהנקה זה לא רק אוכל, זה וויסות והרגעה.. כן, הציצי שלי זה הדבר היחיד שירגיע אותה כשהיא בהתקף גזים, או עייפה מידי ולא מצליחה לישון.. לא, אין דבר כזה פינוק בגיל חודש, ולא, אני ממש לא המוצץ שלה. אז אמהות - אם אתן מניקות ואם אתן נותנות תמל ולכל העולם יש מה להגיד לכן, תזכרו שאמא יודעת הכי טוב מה הילד שלה צריך, ותמיד יהיה לאנשים מה להגיד לא משנה מה תעשו. העיקר שיהיה לכן טוב ולבייבי טוב.