הפרשה מימית בשבוע 18 להיריון - האם זו דליפת מי שפיר?

חייבת לשתף אתכן במשהו קצת הזוי אמא של בעלי בלידה הראשונה היא חיכתה מחוץ לחדר לידה וששמעה בכי פשוט נכנסה, אמא שלי הדפה אותה שתשאר בחוץ. היא התחננה להיכנס אז רק אחרי שכיסו אותי לפני שתפרו הסכמתי שתיכנס , שוב , הסכמתי ש ה י א תיכנס. היא נכנסה עם אבא של בעלי ואחותו ! שוב, אני ערומה עם שמיכה כולי מלוכלכת עדין לפני תפירה , התינוק שוכב לידי והם בחדר. היתי ככ חלשה שאםילו לא הגבתי. הם נגעו הו למרות שביקשתי שלא. אחכ היא לקחה חופש של שבוע וכל יום ניסתה לבוא , לא נתנה לי לנוח בכלל אחרי הלידה ובכל זאת ממש כיבדתי אותה והבנתי את ההתרגשות אז סבלתי ושתקתי. גם שאחרי הלידה ישבו אצלי בבית החולים אחרי שלא ישנתי 48 שעות , נשארתי ערה בכוח לכבד אותם ולראות שלא מציקים לתינוק מידי. מאז למדתי לשים אותם במקומם אבל זה חויה שרדפה אותי. עכשיו אני שוב בהריון, הם יודעים ומכירים אבל לא שואלים כ ל ו ם על ההריון. ברמה שאני אומרת שיש לי בחילות והיא שואלת - מה למה ? הזייה. כמה הזייה ? אני אמורה ללדת החודש והיא סגרה אילת. בעלי אמר לה שזה לא תאריך מתאים והיא כאילו פתאום הבינה ואמרה שהיא לא תכננה באמת - למרות שכבר סגרה התכחשות מוחלטת להריון. אציין שבלידה הקודמת היא לא נפגעה ממני או משהו , הייתי סופר רגישה אליה למרות שלא הגיע לה. אבל מה הקטע ? בעלי ממש לא מבין מה נסגר איתה. בעלי ממש נפגע ממנה ואני נפגעתי בשבילו..