כניסה להריון עם אסטרופם ואקוקלומין – מה הניסיון שלכן?

היי, אז אחרי שתקופה לא יכולתי בכלל לדבר על זה, הינה הסיפור הקטן שלי של ״הגרידה שלי״ שהיום ב״ה תודה לאל הוא כמעט בן חצי שנה 🙏 שגיליתי על ההריון השני הלכתי לרופא נשים שלי והוא אמר שהוא לא רואה שק הריון אלא 2 שקים, הייתי שבוע 8, אחרי שבוע הלכתי לאולטרסאונד ושם הטכנאית אמרה שהיא רואה רק שק 1 ושכנראה השק השני התאדה, אני ובעלי אמרנו ב״ה על מה שיש! שבוע 16 הלכתי לבדיקה אצל רופא (שחייבת לציין בחיים אני לא אשכח אותו ולא לחיוב! ולצערי הלכתי לבד לבדיקה הזאת) אמר לי שהוא לא רואה משהו ואפילו לא הכי קטן חיובי עם העובר (אמר דברים מזעזעים שפחות באלי להכנס לזה) ואמר לי שהוא ממליץ על גרידה וכמה שיותר מהר יצאתי משם המומה ובוכה את החיים שלי דיברתי עם בעלי והחלטנו להשאיר את העובר וללכת לייעוץ של הרופא נשים שלי, הגענו אליו וכמובן שגם הוא בדק ואמר לי שהוא לא רואה מה שהרופא ההוא ראה אבל הוא לא רוצה לקחת סיכון ואמר לי להגיע אליו כל שבוע למעכב, כמובן שההריון בשניה נהיה מהריון משעמם להריון בסיכון גבוה והרופא נשים שלי אמר שנעשה הכל כדי להלחם על העובר שנשאר! אחר כך גילו אצלי סכרת הריון עם מדדים נמוכים ובמרפאת הריון בסיכון גילו שיש לי צוואר רחם קצר וחשש ללידה מוקדמת שאז הייתי שבוע 25, בדיקות אצל מלא רופאים נכנסתי לבדיקה אצל הרופא (שוב אותו הרופא שאמר לי לעשות גרידה, כי התברר שהמרפאה להריון בסיכון שהייתי הוא היה אחד הרופאים ולא ידעתי) אמר לי שהוא לא רואה עתיד מזהיר לעובר והמליץ שוב על גרידה, לא הסכמתי וביקשתי בתוקף לא להכנס יותר לרופא הזה שוב! שבוע 27 הרגשתי שמשהו לא תקין התייעצתי טלפונית עם אחות ובגלל ההיסטוריה של מהלך ההריון אמרה לי לגשת למיון, הגעתי והיה לי פתיחה של 2 וחצי עם צוואר רחם קצר אחרי 3 שעות במיון עם צירים שהולכים ובאים נבדקתי שוב והיה לי פתיחה של 3 והמיילדת שאלה אותי מה אני רוצה לעשות להכנס לחדר לידה או לחכות עוד קצת ולראות לאן מתפתח, ואני שממש פחדתי מכל הסיטואציה אמרתי לה שאני מעדיפה להיות בחוץ עוד 3 שעות ולראות מה קורה, אחרי 5 שעות נוספות במיון וללא התקדמות הוחלט לשחרר אותי הביתה, והלך משבוע 27 עד שבוע 39+9 צירים, כאבים מטורפים והרבה תפילות הייתי עם פתיחה 3 שלא מתפתח לשום לידה, כל שני וחמישי במיון ובבדיקה, שהגעתי כבר לשבוע 39 כבר התחלתי לחשוש שאולי גם העובר הזה לא ישרוד ואולי יצטרכו לנתח אותי כי אין התקדמות והראש שלי הוביל אותי למלא מחשבות (אחרי הכל הורמונים), הגעתי לשבוע 39+8 והרגשתי שהצירים מתגברים ונהיים צפופים יותר ויותר, לא מיהרתי ללכת למיון כי כבר נמאס לי מהמקום הזה בין שבוע 39+8 לבין שבוע 39+9 (בערב בכוונה) כבר לא הייתי מסוגלת עם הצירים שגם נהיו צפופים יותר גם נהיו חזקים יותר ולאחר התייעצות עם אחות בטלפון ב2 לילה הערתי את בעלי ונסענו למיון ב3 המיילדת בדקה אותי והיה כבר פתיחה 4 ואמרה לי מזל טוב את נכנסת לחדר לידה ואני בשיא ההתרגשות צועקת לבעלי שבדיוק דיבר עם אמא שלי בפלאפון שיגיד לה מיד לבוא כי אין סיכוי בעולם אני יולדת בלי אמא שלי ההתרגשות בשיאה! המיילדת חזרה ואמרה לי שאין חדרי לידה פנויים והיא בודקת מה אפשר לעשות (כאילו היה לי חסר שמח) ואני שלא ידעת מה יעלה בגורלי או בגורל העובר (שוב הורמונים) מתחילה להילחץ ממש ואז הגיע המיילדת שילדה אותי עם הגדול שלי והציעה לי ללכת לעשות לידה טבעית (לידה במים) הסכמתי ונכנסנו לחדר לידה וב6:00 בדיוק ילדתי אחרי שחשבתי שכבר זהו העובר יצא והכל מאחורי כבר אז לא העובר בכה ולא היה עם עיניים פתוחות ולא נשם חשבתי שזהו שאני מתה סופית, אין אותי יותר המיילדת ישר שמה אותו עלי והתחיל פה לשפשף מהר וככה הוא התחיל לבכות וחזר לנשום ולזוז ואז אני נרגעתי אמא שלי נרגעה והמיילדת נרגעה ובעלי אחח האדישות אני מתה עליו אבל הוא בכלל לא שם לב למתרחש 🤦‍♀️ ואני כמובן בעננים הבכור שלי אח גדול ואני אמא ל2 (סליחה 3 הרי יש את הבעל) וזהו הגברברים שלי בריאים ב״ה אוהבים מתחבקים וכמובן אחד מציק לשני כי איך אפשר בלי 😅 (אהה וכמובן גם אצל הגדול היה לי חגיגה אבל זה כבר לפוסט אחר🤪) אז מה למדתי?! לא להקשיב לקולות רקע שרק הורסים גם אותך וגם את אווירה! להיות רגוע עם שהבעל לא רואה ימינה ושמאלה גברים אחרי הכל מה נעשה והכי חשוב אבל הכי חשוב לללללאאאאא להקשיב לכל אחד שקורא לעצמו רופא כי הוא למד ורוצה לסמן לעצמו וי, ותמיד לזכור את הכי יודעת מה טוב לך מה טוב לעובר שלך! ופליז אל תמהרי לעשות גרידה לפני שאת מקשיבה לעצמך כי טעויות תמיד יש!…. ואם הגעת עד לפה אז תודה רבה לך שהקדשת את הזמן שלך כדי לקרוא את החפירה שלי! ❤️❤️

שאלה פליז תעזרו לי בסקירה מוקדמת הרופאה אמרה תאריך לידה משוער 19.09 שזה אומר שאני היום 16 פלוס 5 ( הגיוני הביוץ שלי תמיד ביום 11) אבל מבחינת רופא שלי שאמר שהרופאה יכולה להגיד כי לפי נתונים קודמים תאריך לידה משוער הוא 21.9 שזה אומר 16 פלוס 3 אומנם זה לא קריטי כי הבדל של יומיים אבל כשביום שישי אני אמורה להיות שבוע 17 וזה עדין לא זה כבר משנה את המצב. לפי מה להתייחס??? יש כאלה שאומרים שבסקירה זה כבר לא מדוייק כמו בבדיקות קודמות מצד שני סקירה זה לא איזה בדיקה שהיא יותר מפותחת? וכן זה קריטי לי כי ככל שזה מתקדם זה יכול לגלוש ל06.10 וזה בדיוק שנה של אמא שלי ואין סיכוי שאני לא עולה לקבר

התלבטות, יש לי בת שנתיים וחצי שעשיתי לה עגילים בגיל שנה (קצת התחרטתי על זה היה לה כואב ולא נוח) ועכשיו יש לי בת חצי שנה שאני לא יודעת אם כבר לעשות גם לה (גיל קטן יותר פחות תזוז פחות צרחות) מצד אחד מה אני אגיד לגדולה שאחותה אין ולה יש, ורק הקטנה תהנה מהכיף של לעשות עגילים בגיל גדול והחוויה אמא ובת , והגדולה כבר לא יהיה את זה, אולי כבר אעשה גם לקטנה וזהו מה אומרות? לעשות לה עגילים כבר או לחכות שהיא תבקש כשתגדל?

מישהי הורידה בעור המנגיומה? זה פצע בולט כזה אדום יש לי אחד בגב העליון קיבלתי הפניה לכירוג מה להגיד לו שהוא יסכים להוריד לי את זה? והאם זה עולה כסף? דרך הקופת חולים מאוחדת ומי שהורידה אחד כזה בלייזר או ניתוח? זה כואב?