משתמשת פורטי28 באפריל 2026 בשעה 11:02
הקשר שלי עם אמא קצת מורכב כשהייתי קטנה לא הכי הסתדרנו
זה השתנה כשהתבגרתי, ובמיוחד כשאמא שלי היתה בהריון כשאני הייתי בת 18. בגיל 19 נולדה לי אחות מתוקה ובגדול הייתי האמא השניה שלה
אמא שלי ילדה אותה בגיל 40 ורמת הסבלנות שלה לא היתה גבוהה במיוחד .. זו האחות הרביעית שהיתה ניסיון לבן והם התאכזבו קצת
בקיצור, הייתי מאכילה, מרדימה, מקלחת, מטפלת בה שומרת עליה כל הזמן כאילו זו הבת שלי.
בתקופה הזו לא עבדתי אז ממש הייתי כמו אמא שניה שלה.
עברו השנים גדלנו התחתנתי, וילדתי את הבן הבכור שלי
משום מה היתה לי ציפיה מאוד גדולה שאמא שלי תעזור לי הרבה, תבוא אליי ותהיה איתי, תבוא לשמור לי על הילד לפעמים
והיא כלכך עסוקה בחיים שלה ובעצמה שבכל פעם שביקשתי (לפעמים התחננתי ובכיתי) היא היתה אימרת לי שהיא לא יכולה לחלק את עצמה ל800, והיא צריכה לטפל באחותי שכבר היתה בת 7 (לקחת לחוגים וכו׳)
היא היתה עסוקה בהכל - חוץ ממני. אחותי בדיוק התחתנה ואמא שלי היתה בטרפת לחפש שמלות וארגונים.. בקושי באה אליי.. ממש עשתה טובה..
אני יודעת שהיא לא חייבת לי כלום
אבל בכל זאת ציפיתי להדדיות קצת..
שתבינו לא טיפלתי באחותי מתוך אינטרס או משהו נהנתי איתה מכל רגע
אבל היום זה יצר ריחוק גדול בינינו כי היא תמיד הסיבה ללמה אמא שלי לא יכולה לשמור לי על הילד.
ואי אפשר לדבר עם אמא שלי על זה כי כל מה שאני אומרת גורם לה להתגונן ולריב כי היא מסכנה וקשה לה.
💬3 תגובות👍1 לייקים
