משתמשת פורטי25 באפריל 2026 בשעה 17:10
פוסט פריקה
אני בזוגיות 5 שנים עם ילד משותף ובהריון שני
בהתחלה הכל היה טוב אבל לאחרונה פשוט נמאס לי כבר לספוג את זה ואני שוקלת לעזוב, הילד אוהב את אבא שלו נורא וזה יהיה הכי קשה אבל קשה לי כבר להכיל אותו ואני לא רואה את זה משתנה כי כמה לא דיברתי איתו זה פשוט לא מעניין אותו.
הוא פשוט כל היום רוצה רק להיות עם החברים שלו וזה לא שיש בעיה חלילה פשוט אני אפילו לא מקבלת ממנו חצי יחס לא תקשורת כלום, לדוגמה היום הוא יצא ב9 ואחרי שעה הוא אמר לי להתארגן ולארגן את הילד ונצא טיול רק שלושתנו ושבאתי לצאת החבר שלו חייג הוא היה עם החבר שלו כל אחד על אופניים חשמליות ומצאתי את עצמי מסתובבת עם הילד ושותקת כמו דג וזה באסה של החיים כל השבוע אני עובדת אין לי רגע לנשום ושבאלי רגע להיות רק אנחנו בטיול הוא תמיד מזמין חבר ולא מתאים לי ולא מעניין אותו כי כל פעם שאני אומרת לו על זה הוא אומר לא נורא שבוע הבא מבטיח ותנחשו מה שוב פעם זה חוזר על עצמו, ואז אני חזרתי הביתה ב11 וחצי והוא נשאר עם החבר שלו עד 2 בצהריים בחוץ ושהוא חזר תנחשו מה הוא עשה דיבר עם החבר שלו בטלפון עד שהם יצאו שוב ב5 אחר הצהריים ועד עכשיו הוא לא חזר כבר 8 בערב וכל שעה שעתיים אני מחייגת הוא אומר לי 5 דקות בא הביתה, הילד שלי בן שנתיים וחצי ולא רגוע אז קשה לי לצאת איתו עם חברות לבית, וחלילה אני לא על זה שהוא עם חברים אלא על זה שזה בא על חשבון היחס אליי ולילד וכנראה הוא יחזור ב10 בלילה ושוב ידבר איתו בשיחות עד השינה, ונמאס לי לספוג את זה כבר.
מה הייתם ממליצות? מיואשת לא באלי להיות נואשת ליחס זה אמור להיות מובן מאליו מבחינתי כמו שאני ישר דואגת לבשל ולסדר ולהכין לו וזה באסה שרק אני דואגת😕
💬7 תגובות
