משתמשת פורטי24 באפריל 2026 בשעה 16:42
היי לכן צריכה לפרוק וגם עזרה, אני מגיבה פה הרבה ואף פעם לא שיתפתי משהו ככה אישי וחשוף אז בוחרת להיות אנונימית.. אני יודעת שזה ארוך אבל אני ממש צריכה עזרה.
ילדתי לפני 7 וחצי חודשים ואני מרגישה שיש לי דיכאון אחרי לידה, זה התחיל בקטן שממש לא שמים לב יחד עם כל ההורמונים וההחלמה מהלידה וזה דגר בי ורק הולך ומתעצם. כל כך קשה לי, התינוק שלי שהוא החיים שלי אני אוהבת אותו עד כאב לא תינוק פשוט, יש לו הרבה בעיות בבטן והוא בוכה הרבה בלילה אז אני גם מאוד עייפה.
אני בקושי אוכלת אם בכלל, הייתה לי תקופה נוראית של בעיות עצבים קשות ממש התקפי זעם על כולם, על בעלי על התינוק על המשפחה על חברות זה היה ממש אובדן שליטה. עבדתי המון על עצמי וזה השתפר ממש כמעט ולא קורה יותר אבל עדיין אני מרגישה לא מאוזנת ומאבדת סבלנות בקלות.
אני כל הזמן מאשימה את עצמי בהכל, אני בקושי יוצאת מהבית, בקושי נפגשת עם אנשים, אין לי חברות אימהות בכלל ואני מאוד מאוד לבד.
אני מרגישה שיש ימים טובים יותר ויש טובים פחות ואני נאחזתי בימים הטובים כי היה לי קשה להודות שאני לא בסדר. למדתי פסיכולוגיה, התקבלתי לתואר שני ותמיד הייתי זו שמייעצת ועוזרת לכולם ואני מאוד חזקה ופתאום אני מרגישה שאני מתפוררת אני לא מכירה את עצמי. אני עושה ואומרת דברים שלא הייתי מאמינה אם הייתי שומעת שככה התנהגתי.
היום בערב חזרתי עם הקטן הביתה באוטו והיה שיר ברדיו שפשוט גרם לי לבכות אני אפילו לא זוכרת מה היה השיר, ופתאום הבנתי שאני חייבת עזרה אני לא יכולה להמשיך ככה. אני שונאת את עצמי, שונאת את מי שנהייתי, אני מרגישה אמא חרא שלא מצליחה להשתלט על החיים שלה ולגדל את התינוק שלי כמו חלמתי שאהיה.
איך סולחים לעצמי כשהוא יגדל? לדעת שיכלתי להיות יותר טובה בשבילו ואני לא, כל הרגעים עצבים שהם יותר תדירים אצלי בגלל כל מה שיש לי, כל הרגעי חוסר סבלנות, הסרטים שאני מעבירה את בעלי אני מרגישה שהרסתי לעצמי תקופה שיכלה להיות כל כך יפה אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.. לא?
היה לי כל כך קשה להודות בזה ועכשיו אני רוצה להיות טובה יותר ולהרגיש טוב יותר בשביל התינוק שלי, בשביל בעלי ובשבילי. איך עושים את זה? למי פונים? מה התהליך אני ממש מפחדת ואשמח לשמוע ממי שכבר עברה את זה
💬2 תגובות❤️1 אהבה
