חייבת לפרוק .. זה ישמע קצת מוגזם אבל אני מרגישה בטראומה רצינית אני בת 21 לעולם…

חייבת לפרוק .. זה ישמע קצת מוגזם אבל אני מרגישה בטראומה רצינית אני בת 21 לעולם לא שתיתי או עישנתי, לעולם לא יצאתי למסיבה או הייתי ב״בית ריק״ לא שתו לידי יותר מבירה כן זה נשמע לא אמין אבל זאת אני בנוסף אני בהריון היום הסעתי את אחותי הקטנה בת 14 לחברה ( 5 דק מהבית ) ונסעתי עם אחותי הגדולה בת 28 שמכירה שתיה ואלכוהול וסמים להביא משהו מחיפה ( 45 דק מהבית ) בדרך חזור 15 דק מהבית אני מקבלת שיחה מטלפון לא מזוהה, אני עונה ומדברת איתי החברה של אחותי אומרת לי שאחותי לא מפסיקה להקיא מאלכוהול ששתתה וברור לי שהיה מעורב גם עישון כמובן טסתי אליה הייתי בטוחה שהיא ״רק״ מקיאה אבל לא .. עליתי ליחידת דיור שלא קשורה לבית של ההורים אני רואה רק את הרגליים נכנסת עוד קצת ורואה את אחותי מעולפת על הרצפה השיער על הפנים ואין תגובה פה פתוח לגמרי עם בועות לא מסתכלת עלינו לא מדברת התמוטטתי לא הצלחתי לתפקד התחלתי לבכות ולצעוק לא ידעתי איך אני אומרת לאמא שלי דבר כזה כמובן אמבולנס בדרך, אחותי הגדולה שברוך השם מכירה את הדברים האלה ראתה ועברה במשך השנים תפקדה כמו פראמדיק מד״א מוסמך הצליחה להחזיר אותה להכרה פינו אותה לבית חולים עם חמצן דופק וסיטורציה נמוכים בטירוף לא הייתי מסוגלת להתקרב אליה התחילו לי כאבי בטן מטורפים פחדתי להיכנס לשירותים גם אחרי שפינו אותה שלא אראה דימום חס וחלילה עמדתי ברחוב עשרים דקות לבד בטלפון עם אח שלי והתמונות לא מפסיקות לרוץ לי בראש לא הצלחתי לדבר לא השלמתי מילים נכנסתי לסטרס מטורף עד שבעלי הגיע והתפניתי גם אני למיון לראות שהכל בסדר עם העובר כשהגעתי אליה אני רואה שהיא ישנה עם נוזלים חמים חמצן ושמיכה מיוחדת עם מזגן להעלות את החום גוף שלא מפסיק לרדת אחרי כמה שעות התעוררה הגעתי אליה שוב והיא פתאום ניראת לי ילדה אחרת אני לא מסוגלת להסתכל עליה אותו הדבר ( לא ממה שהיא עשתה זה הדבר האחרון שמעניין אותי עכשיו , אלא מהמצב שראיתי אותה ) ברוך השם נכנסתי לבדיקה ויש דופק והכל תקין אבל מרגע שחזרתי הביתה אני בודקת שכולם נושמים כל חצי שעה יש לי ילדה בת 3.5 חודשים ואני מפחדת שהיא ישנה חושבת להעביר אותה לעריסה עם בייבי סנס גם אם זה יעיר אותה ואומר להחזיר אותה לישון אחר כך אחותי ישנה בסלון ואני לא מסוגלת אפילו לרדת קומה להביא אוכל כולם חזרו לחיים שלהם והלכו לישון אחרי הלילה הקשוח הזה אבל אני לא מצליחה אני לא מצליחה להכין כלום לשבת אני לא מצליחה להתקדם בכלום מרגישה עדיין שהגוף בסיטואציה הייתי רואה רצח של אדם זר ולא מגיבה כמו לראות את אחותי הקטנה ככה ואין צורך בתגובות של חוסר אחריות של ההורים, אסור לה לצאת לשום מקום המקום היא יוצאת לבית ספר וחוזרת אבל בגלל יום העצמאות שכולם יוצאים אז אמא שלי ריחמה עליה שכולם בחוץ ונתנה לה לצאת להופעה ביישוב היא הייתה אחראית ענתה לטלפונים חזרה בזמן ויום אחרי שוב יצאה וזה מה שקרה לא יודעת איך לחזור לתפקד או איך ללכת לישון אני עולה למיטה והתמונות רצות לי בראש