צריכה חיזוק ותמיכה אני צריכה ללדת עוד חודש, כשהבכור שלי יהיה בן שנה צמודים…

צריכה חיזוק ותמיכה אני צריכה ללדת עוד חודש, כשהבכור שלי יהיה בן שנה צמודים צמודים מה שנקרא פתאום אני מתחילה להרגיש ממש רע שאני קולטת שלא אוכל לתת לבכור את רוצה תשומת לב כמו עכשיו אני מאוהבת בילד שלי ברמות שאי אפשר לתאר, לא מצליחה לחשוב על זה שהיא יקום בלילה ואני אהייה עסוקה עם התינוק החדש מה שנקרא ... אני אוהבת לטפל בו ואני גם כבר יודעת מה לעשות תמיד כדי להרגיע אותו בלילה... סומכת על בעלי אבל יודעת שהוא יחפש אותי כי אני תמיד קמה אליו מרצון לגמרי... מתנחמת בזה שבגלל שהם צמודים אז הבכור יהיה במסגרת רק עד אוגוסט ואז אני מתכננת להיות עם שניהם בבית לפחות שנתיים עד שהגדול בגן עירייה
💬6 תגובות👍1 לייקים

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באפריל 2026 בשעה 21:26
גם לי יש 2 צמודות ככה! בהתחלה זה קשוחחח ממש אבל תחשבי שזה מתנה בשבילו ממש חבר מעסיקים אחד את השני ואין כיף מיזה כשהם קצת גדלים נכון ההתחלה קשה אבל בסוף זה שווה גם לך וגם לו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באפריל 2026 בשעה 21:39
ואי אני באותו מצב בדיוק כמו שלך! גרמת לי לא להרגיש לבד 🤍🤍🤍🙏🏻
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באפריל 2026 בשעה 21:49
את נותנת לו אח שיהיה החבר הכי קרוב אליו, אין יותר טוב מזה. יש לי צמודים והם החברים הכי טובים שיש..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2026 בשעה 00:09
וואו לא חושבת שיש אמא שלא חוותה את זה..אבל שתדעי שבראיה של זמן, שנה.כחרי הלידה של הקטנ/ה את.כבר תביני לבד איזה מתנה גדולה נתת לה.. השנה הראשונה לא פשוטה בכלל אבל אחר כך הכל עובר..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי24 באפריל 2026 בשעה 05:11
אנורה ללדת בספטמבר בדיוק אותו סיפור, הבכורה שלי היא החיים שלי וכואב לי הלב שלא אוכל לתת לה את מה שהיום היא מקבלת

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אין לי מקום אחר להתייעץ בו ואני שוברת את הראש אז החלטתי בכל זאת לבקש את העצה שלכן . אני עברתי שלושה הריונות כימיים לאורך השנים, כעת בהריון רביעי וראשון שהוא תקין ברוך השם . נמצאת בשבוע 13.5 . בשבוע שעבר התחילו לי דימומים , יש דימום בין הקרומים . אציין רקע - אני לבד (גרה באילת והבן זוג במרכז הארץ) ויש לי שלושה כלבים . מצבי הכלכלי לא טוב בלשון המעטה . מבחינת הרופא- בכל פעם שהדימום מתחזק אני הולכת לבית חולים לראות שהעובר תקין והכל בסדר איתו וצריכה לנוח (ההריון הפך להריון בסיכון) קיבלתי אישור מחלה לשבועיים . אני רק התחלתי לעבוד בחודש שעבר ככה שאין לי ימי מחלה (גרתי אצל הבן זוג ונפרדנו .. סיפור בפני עצמו) אני מפחדת לשתף על ההריון מהפחד שחלילה יפול אז יחסית לא הרבה אנשים יודעים . מתמודדת לבד למרות שהרופא אמר לי לא להוציא את הכלבים , אין לי אפשרות כלכלית לחפש דוגיסיטר. אני שוברת את הראש, מצד אחד ברגע זה כותבת כשאני במיטה כי אני חלשה, מצד שני חוששת מהמצב הכלכלי ותוהה אם ללכת מחר לעבוד למרות שיש לי אישור רפואי עד ראשון הבא. אוכלת את עצמי מהמחשבות, רק אתמול עוד התחזק הדימום והייתי בבית חולים בפעם השלישית בשבוע האחרון . אני יודעת שאם אחזור לשגרה רגילה של עבודה עם השגרה של הטיולים עם הכלבים וחס וחלילה הדימום יתגבר ויקרה משהו - לא אסלח לעצמי לעולם . אשמח לתגובות / חיזוקים שלכן, בעיקר רציתי לפרוק 🌷
💬4 תגובות