היי בנות, אני בשבוע 34 הריון שני ויהיו לי בע״ה צמודים, הבכור בן שנה ושלוש, אני…

היי בנות, אני בשבוע 34 הריון שני ויהיו לי בע״ה צמודים, הבכור בן שנה ושלוש, אני קצת מפחדת מלהיות עם שניים ולנסות להניק תוך כדי ואיך זה ישפיע על הבכור. יש לי הרבה רגשות שליליים שאני ממש לא רוצה לבוא איתם ללידה. ההפך, בא לי להרגיש טוב ולהיות חיובית אבל אני כבר לא יודעת איך כי גם הבכור מעייף אותי נורא ביום יום ואני לא יודעת מאיפה אאגור כוחות ללידה, אשמח לטיפים וקצת עידוד, או אפילו נסיון.
💬3 תגובות

תגובות (3)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 באפריל 2026 בשעה 21:51
אני ילדתי שהגדול היה בן כמעט שלוש איתי בחינוך ביתי וחששתי מאוד, ואני בהריון מפתיע בע"ה יהיה הפרש של שנה בדיוק בין השני לשלישי, אני גם קצת חוששת אבל אני אדם אופטימי וזורם אז יכולה לומר לך שקודם כל תשחררי את התכנונים תבואי בראש פתוח אם ילך לך להניק סבבה ואם לא אז לא תזכרי שעשו את זה לפניך המון ויעשו גם אחריך בגיל שנה ושלוש הוא לא הכי מבין שזה בא לטובתך, הוא פשוט יגדל לתוך זה ההתחלה תהיה קצת קשה אבל אחרי חודש חודשיים הכל מתחיל להתאזן שחזרתי מהבית חולים בכיתי איזה שבוע רק מהפחד שאני לא אסתדר עם שניים ובאמת שתוך חודש בערך הכל התבהר והיה נראה שונה, תני לעצמך זמן קחי כל עזרה אפשרית, בלי להתבייש! תהיי בחמלה כלפי עצמך, אל תנסי לעשות הכל, רק מה שצריך באותו רגע ואני אומרת לך זה ממש עובר, אני עכשיו חצי שנה אחרי הלידה ואני לא מבינה למה בכלל פחדתי בהתחלה שלא אסתדר כי באמת שהכל מסתדר מעצמו כזה יהיה בסדר תאמיני בעצמך, לא מגיע אלינו משהו שאנחנו לא יכולות להתמודד איתו🤍

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הבן שלי בן שנה וכמה חודשים ואנחנו כבר מעל לשבוע בבית במקום הגן בגלל שהוא חולה.. הוא לא ישן טוב לא בלילה ולא בצהריים.. היום אני נשברתי.. מהבוקר הוא היה נודניק ברמות. לא רצה כלום ולא עזר כלום רק רצה שאני ארים אותו, הלך אחריי לכל מקום לא ישב לרגע לשחק לבד. כשהוא ישן צהריים אני ישבתי לאכול קצת והוא התעורר אחרי שעה וקצת בבכי בלתי פוסק הוא בכה ככה אולי שעתיים כל מה שניסיתי לתת לו הוא בכה, חיבקתי נישקתי ניסיתי להרגיע, ניסיתי טלוויזיה להוציא בחוץ.. זה עזר ל5 דקות ואז שוב בכי ברמה שכבר נהיתה לי מיגרנה.. הייתי גם בכ״כ לחץ גם מהעבודה ביקשו שאעשה דברים (בכלל לא הגעתי לזה) וגם הבכי שלו עשה לי לחץ ובקיצור לא עשה לי טוב בכלל התעצבנתי עליו באיזשהו שלב כעסתי עליו לא התייחסתי אליו ולבכי וזה פשוט גומר אותי איזה אמא מגעילה אני שהבן שלי צריך אותי ואני ככה מתעצבנת.. באמת שכבר השתגעתי.. אני רוצה כבר לחזור לעבודה אני ובעלי סיכמנו שאני זו שאשאר איתו כשהוא חולה ולא יודעת ציפיתי ממנו שהוא לפחות יבוא מוקדם מהעבודה לעזור לי אבל הוא לא.. צריך לעשות את השעות שלו זה יותר חשוב מזה שאני כל היום שומעת צרחות באוזניים.. סתם פורקת, אין לי באמת למי לפרוק יום קשוח ממש 😞 אני באמת לא מתלוננת אני מודה לה׳ שיש לי בכלל ילד אבל פשוט היה לי קשה היום ספציפית..
💬2 תגובות