ירידת מים בשבוע 35: סיפור לידה שכל אמא חייבת לקרוא

סיפור הלידה שלי ואני מספרת אותו נטו כדי לעזור למי שהייתה או תהייה באותו מצב כמוני. שבוע 35+4- יום שבת מתחילים טפטופים של מים, לא ידעתי מה זה והמשכתי ביום שלי, החלפתי 2 תחתונים שהיו ספוגים ממים אבל לא ידעתי שזה ירידת מים באמתת כי חשבתי שירידת מים זה משהו שיוצא בכמות ולא בטפטוף פעם ב.. גם היה יום שבת ואנחנו שומרים שבת אז ככה שלא מיהרתי לחלל.. (על אף שאם הייתי בטוחה שזה ירידת מים הייתי טסה למיון כי פיקוח נפש דוחה הכל) סבבה הגיע מוצש התחילו התכווצויות ועליתי למיון, אמרו שיש ירידת מים ברורה ומחליטים להשאיר אותי. אמרו לי שלקראת 37 אם לא תהייה התפתחות טבעית יילדו אותי בכל מקרה עם זירוזים כי זה כבר יכול לעשות זיהום יותר מדי זמן שהשק פתוח ויורדים ממנו מים ומצד שני זה עדיין מוקדם להוליד בשבוע 35 אם אפשר עוד למשוך. סבבה יום ועוד יום אני מושכת והמים נוזלים אבל המוניטור תקין, הכל תקין, תנועות, נשימה הכל. ברוך ה. היום- שבוע 36+1 המוניטור תקין מבחינת דופק אבל הרגשתי תנועה פעם ב.. אמרתי כמה פעמים שאין תנועות ואמרו לי "הכל בסדר, המוניטור תקין" אבל בנות יקרות, רק אמא יודעת ומכירה את התינוק שלה גם אם הוא עוד לא נולד. אמרתי להן שאני לא רוצה לעשות להן בעיות ושאני דורשת אולטרסאונד- הן התעלמו, אמרו שהמוניטור תקין ושהכל בסדר ושאני לחוצה. אני לא בעד אלימות מילולית לא בעד איומים לא בעד שום דבר כוחני, אבל כשלא מתייחסים אליכן בעיקר במצבים האלו חשוב לעמוד על שלך ועמדתי על שלי ולבסוף עשו לי אולטרסאונד. תוך 3 שעות הכניסו אותי לקיסרי חירום, חבל הטבור מסובב סביב הצוואר של הבת שלי אבל בסוף היא יצאה!!! 2.2 קילו של אושר עילאי אל תוותרו על מה שאתן מרגישות- רק אתן יודעות.