חזרה לעבודה אחרי שנה בבית עם תינוק – איך מתמודדים?

שנה בבית עם תינוקי מאז הלידה מצד אחד נמאס לי להיות בבית כל היום מצד שני בא לי להיות בעשיה ולא להיות זרוקה בספה כל היום. זה כבר ממש מפריע לי שאין לי שום סדר, נהייתי ממש עצלנית ואני מתקשה לבצע משימות של בית בגלל שאני הרבה זמן בבית וזה הפך אותי לבן אדם מאוד עצלן ועייף. אני לא אוכלת שום ארוחה נורמלית. כמעט אף פעם לא אוכלת ארוחת בוקר. לא בא לי לצאת החוצה. לא בא לי לבשל ולא בא לי לקפל בגדים. וגם זה שאני לא עושה כלום לפעמים מפריע לי מאוד. פשוט לא בא לי לעשות כלום. אין חשק ואין מוטיבציה. מתכננת לחזור לעבודה ממש בקרוב ואני בלחץ מטורף איך אני אתמודד עם זה שצריך לקום בבוקר מוקדם ולארגן את הילדים למסגרות להכין להם קופסאות אוכל על הבוקר ולהתארגן בעצמי ולהספיק להגיע בזמן לעבודה. פשוט לא יודעת איך אתמודד ואני ממש בלחץ. אני מפחדת שלא אצליח להתמודד. אין לי שום רצון לעבוד, אין לי כוח לכלום. איך אני אמורה לצאת מהמצב הזה ולחזור לחיים רגילים שהיו לי לפני הלידה. עברה שנה מאז שאני בבית יש עוד אמהות שעברו משהו דומה? תנו לי בבקשה טיפים או חיזוקים אני לא יודעת איך לגרום לעצמי לרצות לעשות דברים ולצאת מהמצב המוזר הזה שלא בא לי כלום.