אני מרגישנ ענקית שבוע 37 עליתי כבר 15 קילו עד לפני חודש הכל עוד היה חלק עכשיו…

בשבוע 10 פלוס 4 ועדיין בחילות! גם לכן זה ככה? או שכבר עבר לכן בשבוע הזה? אני לא מקיאה אבל מפחדת שזה לא היפרמזיס אני עם בונגסטה וזופרן אבל הגיוני שככה זה עדיין בחילות ??☹️

נשואה כבר 6 שנים, עם 4 ילדים תאומיים בני חצי שנה ילדה בת 3 וילד בן 5. בעיות כלכליות בזמן האחרון אני לא עובדץ.מטפלת.בילדים לבד בבית והןא עןבד כל יום מהבוקר עד הלילה חלק פיזי הרוב לא. ביום פורים היה לח ולבעלי ריב הלכתי מההורים שךו מהר כי לא הרגשתי טוב הוא מבחינתו זילזתי בו ובמשפחה שלו כנראה זה משהו יותר עמוק גם על הבעיות הכלכליות לחצתח אותו בזמן החארון לתקן את הרכב שאני אהיה ניידת. חוץ.מזה אני לא בזבזניץ לא על טיפוח עצמי לא על בגדים תמיד הסתפקתי במה שיש. מיום שלישי נתק מוחלט אני לא בבית בגלל המלחמה. הגעתי לבית כמה פעמים ןהוא לא התייחס. הוא כתב לי דברים מגעילים ואפילן כלבה ןמסריחה. ואני רשמתי לו אז למה אנחנו נשואים בו נתגרש.. יש לציין שזה קרה כבר כמה פעמים הריב והנתק ותמיד אני באתי והתנצלתי ו בשביל לא לפרק את המשפחה הוא אף פעם לא. הוא לא ראה את הילדים כל הזמן הזה. בשישי כתבתי לאמא שלן הודעה על המצב אף.פעם לא עירבתי אותה פעם ראשונה והם עזרו לנו קצת כלכלית כי כתבתי לה. ואז שלחתי לו הודעה שדיברתי עם אמא שלו וקשה לי המצב שלנו וצריך לתקן הןא לא ענה. הלכתי שוב לבית הןא היה בבית עם מוזיקה חזקה והוא ידע שאני יבוא כי בדקתי במיקום שהוא נמצא לא ידעתי שהוא יכול לראוץ שאני רואה איפה הןא הוא כתב לי את עוד פעם בודקת איפה אני. התחלתי לדבר איתו הוא לא רצה בכל זאת פתחתי שיחה והייתי צריכה לחזןר לילדים. זה לא נראה שמעניין אותו שהוא לא דיבר איתנו כל הזמן הזה אני מרגישה מושפלת ניסתי הכל והוא עדיין בשלו. אני יידעת שזה טעות ללכת אליו אבל הלב שלי מסרב להבין את זה שזה לא נכון מה שאני עושה שאני שוב הולכת ומנסה ומשפילה את עצמי ושאין עם מי לדבר ובסוף יצא שאני מתנצלת כי זה יחזור על עצמו כי הןא יןדע שאני תמיד אהיה שם אבל אני צריכה להפסיק מה דעתכן?