אני ממש בדילמה התינוקת שלי כבר לא מתחברת להנקה במהלך היום בכלל. כבר זהו בת…

אני ממש בדילמה התינוקת שלי כבר לא מתחברת להנקה במהלך היום בכלל. כבר זהו בת שלושה חודשים ורגילה לבקבוקים.. מקבלת שאוב וגם מטרנה. היא מתחברת אליי להנקה רק בלילות בשכיבה או לפעמים ישר איך שהיא קמה משינה במהלך היום ואני שמה אותה לידי בשכיבה וזה ממש לקצר(לא באמת מספיק) נפשית - קשה לי לוותר על ההנקה אבל תכלס לא נשאר ממנה כלום אני ממש נאחזת ברגעים קטנים של כלום… מצד שני הגיע הרגע לחזור גם לשגרת עבודה ולחיים…אימונים ולחזור לעצמי ואז אני אומרת אוקיי אז נעבור לתמל וזהו אבל משהו בתוכי נשבר כאילו מועקה כזאת כאילו לא אוכל יותר לשלוף ציצ וזהו כאילו החיבור הזה והבונדינג זהו? אוף. מצד שני לא חושבת שיש כבר מה להציל בהנקה התינוקת בלי עין הרע חכמה מאד ויודעת טוב מאד מה זה בקבוק עוד שניה מחזיקה אותו לבד לא אשקר שגם לי נוח הרבה פעמים כבר לתת בקבוק אבל מנגד נזכרת ברגעים של ההנקה המלאה ובא לי לבכות שזה לא ישוב יותר (זה דיי נהרס בגלל המלחמה שעברנו לגור עם ההורים של בעלי ולא באמת הצלחתי להניק פה בנוחות והיא תמיד צרחה אז קיבלה בקבוקים ומשם זה התגלגל למצב הנוכחי..😪 (המחשבה להפסיק היא כמובן כי זה הפך אותי לשואבת בכל רגע נתון שאני לא עם הילדה כי אם לא זה אז לא אצליח לייצר לה חלב ללילות🙏🏼)