לא מרגישה חיבור לתינוק שלי - האם זה תקין?

אני חושבת שזה נבנה מחיבור עם הזמן אני לא יודעת אם שהבת שלי נולדה אהבתי אותה כמו שאני אוהבת היום שהיא בת שנתיים במיוחד בילד ראשון שהכל נורא חדש ומאוד עסוקים יותר בטכני באיך לטפל אני זוכרת שבהתחלה היו אומרים לי תפסיקי לטפל בה רובוטי תשירי לה תתקשרי איתה ואני הייתי מידי ממוקדת מטרה בלטפל בה בלי לדבר איתה ולהסתכל לה בעיניים וזה באמת משהוא שבא לי רק כמה חודשים אחרי זה ולגבי זה שאת פחות דואגת בעיניי זה הכי טוב כי בראשונה לא הייתי מסוגלת לישון ושישמרו עלייה אפילו לא דקה וזה היה פשוט סיוט לא ישנתי כל הזמן דאגתי סתם מיותר בשנייה שלי כבר שיחררתי נתתי ישר לטפל בה במי שרק הסכים 😂

זה לגיטימי לגמרי זה שינוי משמעותי בחיים פתאום יש לך יצור קטן שאת צריכה להיות למענו ואיתו כל היום הגיוני שחיבור יקח זמן

זה בסדר גמור אני גם ככה הייתי בבתחלה עכשיו הם בובה בלי חוט זה נבנה לאט לאט שמתחילים לחייך ולשחק ועושים דברים מצחיקים זה יבוא עם הזמן אל תרגישי לחץ

תקין הייתי בידיוק כמוך

אהבה נבנת עם נתינה, יכולה להגיד לך שהייתי צעירה עבדתי במעון, והיה שם שני ילדים שממש אהבתי, ואחרי שילדתי את הגדולה שלי תמיד השוותי ביניהם אם אני אוהבת אותה יותר ולא תמיד אהבתי אותה יותר במיוחד בהתחלה, עכשיו היא כבר גדולה וברור שהיא החיים שלי ברמה קשה וקשה לי לשחרר אותה יותר מידי

מה שכן נולדה לי לא מזמן ילדה שלישית ואמאאא היא אהבהה חבל על הזמן גם יפה עם עיניים כחולות , אני ובעלי עם עיניים חומות כן, וגם חייכנית ונוחה בקיצור יש לך למה לצפות החיים מפתיעים

גם לי עם הבכורה היה ככה, הייתי עסוקה מידי בתפעול היומיומי אז לקח זמן עם הקטן כבר הייתי רגועה יותר, נהנתי ממנו הרבה יותר, הייתי מתכרבת, מחבקת, מנשקת הרבה יותר, "סתם" נהנית מלהיות איתו ולא רק סביב הטיפול ומה לעשות עכשיו אז יותר קל םהתחבר ולהתאהב