דיייייי כבר קשה קשה לי נפשית הריון 3 שבוע 38+3 עברתי את ההריון הזה לבד בעלי…

דיייייי כבר קשה קשה לי נפשית הריון 3 שבוע 38+3 עברתי את ההריון הזה לבד בעלי במילואים בלי סוף באמת בלי סוף ועכשיו החודשיים האחרונים של המלחמה הזאת שגם אין מסגרות והכל עליי ולבד וגם אין לנו ממד בבית כל פעם רצתי עם שני קטנים למקלט ממול באמת שבר אותי נפשיתתתתתת אתמול בבוקר התחילו לי צירים בערב החלטתי שהגיע הרגע עלינו למיון צירים לא הכי צפופים במוניטור, פתיחה 3 ומחיקה 70% והחזירו אותי הביתה!!!!! התחננתי התחננתי על נפשי שם שכבר יילדו אותי ושאני לא מסוגלת יותר ופשוט לא אמרו לי לחזור כשהצירים יתחזקו אפילו סטריפינג לא עשו לי! אני מתוסכלת מיואשת ובאמת כבר לא יודעת מה לעשות בבקשה לא לשפוט ההריון הזה ברכה וברור שהכל בזמן הכי נכון לא אבל השם אני לא יכולה להסביר כבר כמה בא לי לחזור לעצמי ולהיות בלי כל העומס והכובד הזה על הגוף לחזור להשתולל עם הילדים שלי ולהפסיק להיות כל כך עצבניתתתתת