אמא לתינוק קטן שקורסת מעייפות – זה עובר או שרק אני?

לא מבינה איך אני רואה בחוץ אמהות מטופחות ורגועות כל הזמן. אני מרגישה שאני קורסת מקושי וחוסר שינה אין לי שנייה לנשום ואני לא יודעת אם התינוק שלי קשה או שכל תינוק מאוד קטן ככה ואני מפונקת או משהו כזה כי זה ילד ראשון ואני לא מכירה איך זה. זה מתסכל אותי כשאמהות אחרות שואלות אותי 'מה הוא עדיין ככה'? כשאני אומרת להן שהוא מסוגל לישון כמו שצריך רק עליי כאילו כל התינוקות האחרים בני פחות מחודשיים בעולם נוחים וישנים בכיף בכל מקום להרבה זמן ורק שלי לא. ונכנסנו לשלב גזים קשים אז בכלל כל סבב איתו לא נגמר וזה מרגיש כמו לופ נצחי. בעלי מסוגל לעזור לי כרגע בגלל המצב כי הוא עובד מהבית אבל אני ממש חוששת איך אסתדר כשיחזור לעבודה ולא יהיה לי אותו כגיבוי מלא שעות על גבי שעות. מה גם שהוא לפעמים ממש מעצבן אותי עם ההערות שלו של 'להתמקד בפתרונות לא תלונות' כשאני פורקת ובוכה או עצבנית...אם הוא היה עושה חצי ממה שאני עושה הוא היה מבין. ממרמר אותי איך הכל נופל על האמא בסופו של דבר והשגרת יום שלהם פחות או יותר נשמרת בבקשה תגידו לי שזה עובר ורק שלב