בעלי לא מוכן לטיפול זוגי ואני לא יודעת מה לעשות

חייבת התייעצות דחופה! מחר בע״ה נכנסת לחודש שמיני, הריון שני כבר כמה ימים עם כאבים חזקים במפשעה שממש מקשה לי על ההליכה, כאבי גב תחתון שבא והולך ולפעמים גם בבטן תחתונה יש לי לפעמים תחושה כאילו אני צריכה להיכנס לשירותים להתרוקן אבל גם זה חולף מהר מעבר לכך התחושה הכללית בסדר ומרגיש לי טרטור לעלות למיון על כזה דבר כי אני גם מרגישה תנועות מה כדאי לעשות?

פוסט פריקה… אני חודשיים וחצי אחרי לידה שנייה, יש לנו בן בכור ובת. אני סובלת מבעיות עיכול וכאבי בטן כרוניים שאין להם אבחנה או הסבר, ניסיתי הכול, ועכשיו התחלתי תהליך אצל נטורופתית, התחלנו תהליך של תפריט וצמחי מרפא, ואורח חיים רגוע, הורדנו מוצרי חלב, גלוטן, תפוחי אדמה תירס סוכר אורז שום בצל תבלינים.. ולאכול בשעות מדויקות כמעט ולא נשאר לי מה לאכול, אני ממש משתדלת וזה קשה לי, אני מניקה עם 2 קטנים, ופתאום לשנות את כול המוצרי מטבח ולהכין כפול בארוחות, יש לציין שהכאבים הולכים ומשתפרים וזה ממש עוזר לי להרגיש טוב אבל זה דורש מאמץ והשקעה ב100 אחוז, ואתן יודעות מה זה אחרי לידה עם קטנים ממש קשה להתמיד… מאז שהקטנה נולדה אני קמה אליה בלילות, רק אני, כי בעלי שיהיה בריא אי אפשר לסמוך עליו, אין לו את זה, קשה לי לתת לו את האחריות הזאת, הוא אם הוא עייף הילדה תצרח הוא לא מתייחס, וכמה שניסינו אין לא עובד… יש לי כבר כמה לילות ללא שינה ואתמול הייתי ממש עצבנית כבר מעייפות, ובעלי ברוב חוצפתו חוזר לי מעבודה גם שעה אחרי הזמן, וגם אומר לי כואב לי הראש היה לי יום קשה, עכשיו אני מבינה גם הוא בן אדם וגם לו קשה בעבודה, והוא פשוט שם לו שירים מרדימים והלך לישון, בזמן שאני גמורה ואין לי הרבה מה לאכול כי הוא לא עשה קניות,הלכתי להביא את הילד מהגן וטקטקטי את הבית בזמן שהוא ישן, ואז הלך להתפלל ואמא שלו באה לשטוף לי כלים ולעזור רצתה לבוא לראות את הנכדים… רציתי לצרוח עליו אבל אמא שלו הייתה בבית והילדים. והוא המשיך ונכנס שעה לעשות קקי והלך שוב להתפלל, ואני עייפה מתה מרעב עם הילדים ועם אמא שלו, אציין שאנחנו שומרים טהרה ועוד לא הצלחתי לטבול מהלידה ולא נגענו אחד בשני מלא זמן, ואני פשוט אכלתי לי פריכית מגעילה עם חביתה שגם אותה הבן שלי ביקש ממני לאכול פשוט עלו לי דמעות ורציתי לצעוק מהלב והנשמה ולא רציתי להפחיד את הילדים, השארתי ככה את האוכל ירדתי לאוטו וצרחתי ובכיתי את נשמתי, עד שנרגעתי ועליתי למעלה, בעלי הבין שהוא לא היה בסדר והתחיל לסדר את הבית והלך לקניות וקילל את הילד השכיב אותו לישון וניסה לקום בלילה אבל לא דיברנו כי אני יודעת שאם אפתח את זה איתו אני מזה ירד עליו ומזה יתפוצץ עליו ואני כולי עצבים בקושי הצלחתי לישון מהעצבים בגוף ושוב התחילו לי הכאבים בבטן מרוב עייפות ועצבים אני מרגישה אפס וכלום, רק נותנת לכולם ומכילה את כולם ואני גמורה. אני פשוט כרגע לא סובלת אותוווו

וואי אני מתלבטת אם להביא לתינוקת שלי בעז"ה מוצץ שאני אלד . הגמילה ממוצץ היא הכי קשה ולא באלי להתעסק עם זה אני רואה עכשיו את אחותי עם אחיינית שלי והיא עושה לה תמוות כשאין לה מוצץ והיא כבר בת 3 . הילד שלי בן שנתיים תכף והוא סרבן מוצצים מאז שנולד אז לא הייתי צריכה לגמול אותו אבל מבחינת לדבר וכל זה הוא ממש התחיל כבר מגיל ממש קטן (אצל בנים זה פחות קורה לפי מה שהרופאה אמרה לי כי בנות מתפתחות שכלית יותר מהר ובנים פיזית יותר מהר הליכה צעדים ראשונים לטפס וכאלה ) כמובן שלא לכולם זה ככה אבל אני ממש מתלבטת אם להביא מוצצים מצד אחד זה משתיקון כשהתינוק בוכה דוחפים מוצץ והוא בשקט מה שלא היה לי והתמודדתי עם הבכי של הילד שלי ולפעמים רציתיייייי למותתתתתת אבל מצד שני הגמילה של המוצץ היא קשה ולרוב גם נשארים עם מוצץ עד גיל מאוחר ואני לא יכולה לראות ילדים בני 4-5 עם מוצץ בפה מה שגם זה מעכב את הדיבור וכאלה(יש ויש) . בכל מקרה אני לא באה לשפוט אף אמא אני גם בעד לתת וגם בעד לא לתת חחחחחחחח מה אתן אומרות אתן תביאו לתינוק שלכן מוצץ?

איך הנעל לבנים

אני לא מדמיינת נכון??????? אני שלושה ימים לפני איחור ישתבח שמו לעדדדד!!!

בנות מי בתאריך שלי?!!! וילדה???! המתח הזה …. 🥺🥺