יחס מזעזע במיון יולדות: מה עושים כשלא מקשיבים לך?

אני כותבת את זה עם יאוש ודמעות בעיניים וגם כי בא לי לשתף אותכן בנות, אני משבוע 34 עם פתיחה 2 מחיקה 70 זו לידה שניה שלי, לפני שידעתי שיש פתיחה באתי למיון יולדות בבלינסון (זועה) ביקשתי שיכניסו למוניטור הרגשתי לחץ חזק וכאבים האחות אומרת לי בזילזול ״את לא נראת אחת שתלד פה עכשיו תחכי יש מקרים שנכנסו יותר דחופים״ עד שנכנסתי למוניטור ראו צירים סדירים ואז בדקו לי בתוך החדר של המוניטור בדיקת פתיחה שכל שניה הוילון זז ובעלים של נשים אחרות רואים פאקינג מהוילון ! ביקשתי פרטיות שיסגרו וכל שניה מישהו נכנס בדקו ראו 2 סנטימטר ומחיקה הביאו לי הבשלת ריאות ואמרו לי לחזור לקחת עוד מנה למחרת ושחררו. חזרתי אחרי שבוע עם צירים סדירים כל 5 דקות ! נכנסת לאחות מסתכלת עלי ״לא נראה שיש לך צירים״ ״חבל שבאת, עמוס פה״ ״יש מקרים יותר דחופים״ אני מסבירה לה שכל אחת נראת אחרת בצירים, שזה לא אומר כלום ואז היא מכניסה אותי למוניטור והמוניטור זז היא לא שמה לי טוב, אני מבקשת מבעלי שיצא לקרוא לה היא צורחת עליו ״רגעעעעעע״ ואז שואלת בעל של מישהי, ״מה תרצה איזה כריך עם גבינה?״ ואז היא באה שמה לי באגרסיביות שוב, ואומרת לאחות אחרת יאלה שלא תתפוס לנו מיטה עכשיו. בסוף ראתה שיש צירים סדירים כל 5 דק התביישה ולא פנתה אלי שוב. שוב שוחררתי כי ״אין מה לעשות עם צירים ואין בשביל מה לבדוק פתיחה אם בדקו לפני שבוע״ ושוב צירים בבית אחרי כמה ימים חזקים ממש שלא יכולתי לנשום ולא עברו בכדורים עם יציאה של פקק רירי החלטתי שוב לעלות למיון בחילות הקאות, קושי לישון, מסתכלת עלי האחות ״שוב הגעת לפה?״ בשביל צירים לוקחים אקמול,״ ״אל תרשמי אין צורך ישחררו אותך שוב״ ״תבואי שזה יהיה כל 2 דקות״ צוחקת ואומרת לאחות השני ״זאתי אוהבת לשכב במוניטור ״ והכי עצוב שזה הבית חולים היחיד שאני יכולה ללדת בו בפתח תקווה ! באלי לבכות כותבת עם צירים אחרי לילה ללא שינה.