אמא לראשונה בסיר לחץ של מלחמה – אני לא בסדר או שפשוט הגעתי לקצה? היי בנות,…

אמא לראשונה בסיר לחץ של מלחמה – אני לא בסדר או שפשוט הגעתי לקצה? היי בנות, חייבת לפרוק ולשמוע מה דעתכן. אני אמא לתינוקת בת חצי שנה. בגלל המלחמה וכי אין לנו ממ"ד, אנחנו מתארחים כבר חודש וחצי אצל קרובת משפחה של בעלי. היא אישה מקסימה שעוזרת המון, אבל השהות המשותפת הפכה לסיר לחץ. מה שקרה: בעלי סיפר לי שהיא מרגישה שאני "בורחת מהתמודדות". היא שמעה אותי קוראת לו בייאוש כשהקטנה בכתה, וכשלא מצאתי אותו אמרתי בכעס "אוף, היא שיגעה אותי". מבחינתה, ויתרתי מהר מדי ולא ניסיתי להשתלט על המצב. הצד שלי שחשוב שתבינו: • עייפות קיצונית: אני מטופלת בתרופות שגורמות לי לישנוניות ומאיטות אותי (לצערי אין לי על זה שליטה). • לילות של אזעקות: למרות המצב הרפואי, אני ערה איתה בלילות ובאזעקות ועושה הכל כדי שלא יחסר לה דבר. • רגע של שבירה: באותו רגע ניסיתי הכל – ידיים, אוכל, מוצץ. אחרי 20 דקות של בכי פשוט התייאשתי. אני לא רובוט, אני בן אדם. אני נלחמת להיות האמא הכי טובה, חסונה ומכילה, אבל לפעמים זה פשוט מתיש ומחרפן להישאר ימים שלמים בבית עם תינוקת שלא נרגעת. אני שואלת אתכן: מאיפה מגיעה השיפוטיות הזאת, דווקא מאישה שגידלה הרבה ילדים והיא אמא הרבה יותר וותיקה ומנוסה ממני? איפה לא הייתי בסדר ומה הייתן עושות במקומי?
💬15 תגובות👍1 לייקים

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 18:12
היית בסדר גמוררר אי אפשר לשפוט שום אמא ושום בנאדם במצב שלנו כרגע !!!! אני גם מתעצבנת על שלי ליד המשפחה ולא אכפת לי מה אומרים קשה לי וזכותי להתלונן וזכותי להתייאש אני בנאדם ולגדל ילדים זה לא קל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 18:15
היי אהובה ! הסיר לחץ הזה נופל על כולם. וגם אם היית מתייאשת זה בסדר לחלוטין!!! אני אתן לך ספויילר- לפעמים נשברים במהלך האימהות, החכמה היא לקום ולחשוב מה נעשה יותר טוב פעם הבאה. כל הכבוד לקרובת משפחה לא פשוט לאחר חודש וחצי, לכן אל תיכנסי לזה, תהיי גאה בעצמך. ובעזרת ה׳ עוד מעט נגמר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:13
זה הזמן לחזור הבית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:15
מבחינתי לחזור לבית אחרי יום!!! בעלי התעקש שנישאר שם בשביל מרחב מוגן לילדה שלנו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:16
אני מההתחלה לא רציתי ללכת לשם בכלל כי ידעתי מראש לאן זה יוביל אבל כיבדתי את הבקשה של בעלי ומיד ארזתי לה בגדים טיטולים תרופות אוכל מוצצים ובקבוקים וטסתי איתו ואיתה לשם בריצה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:17
היא והמשפחה שלה עזרו לנו המון עם הילדה בבייביסיטרים וסגרו לנו הרבה פינות ועל כך אודה ואעריך אותה כל חיי אבל יש גבול וכל פעם שאמרתי לבעלי בוא נחזור הוא אמר שצריך להזיז את הרצונות שלנו לצד ולחשוב על טובת הילדה שלנו
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:41
חוץ מזה שהמשפחה שלי לא בתמונה בכלל ולעולם לא יעזרו כי זה הטבע שלהם וטוב שכך ואני מרגישה אתם יותר משפחה מהמשפחה שלי כי הם באמת מתייחסים אלינו יפה תומכים ועוזרים מכל הלב וכמובן שאני לא שוכחת או כפוית טובה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי31 במרץ 2026 בשעה 20:52
קודם כל לכולנו יש רגעים כאלה גם בלי המלחמה, ההרדמות של הבכורה שלי נמשכו שעות, לפעמים הייתי מניחה אותה, יוצאת בוכה צועקת פורקת וחוזרת לגביהמצב כרגע אנחנו אצל ההורים מאותה סיבה ולפעמים יש כעסים, ח7סר סבלנות, נאמרים דברים, זה למען הילדים שלנו והכוונה לא רעה אבל כולם עייפים ולחוצים וזה משפיע, אם היא אדם שאפשר לדבר איתו תגידי לה ואם לא תעברי הלאה, התקופה הזאת תגמר

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות