היי😘 אני בהריון ראשון שבוע 8+3 גיל 29 אני בתחילתו של הריון כך שעדיין לא יכולה…

ארבעה חודשים אחרי לידה חודש ראשון עם בעלי היה מושלם מאז קטסטרופה מה שהולך בבית בחיים לא רבנו ככה ולא הגענו למקומות כאלה אני מרגישה שאני חיה עם גבר זר אני לא מכירה אותו יותר מעביר ביקורת על האנשים היחידים שקרובים עליי (באמת שאין לי הרבה משפחה ויש לי אולי חברה שתיים קרובות ) בטענה ש״אני לא מעביר ביקורת אני משתף את הדעה שלי מה אני צריך לשנות את הרגשות שלי״ מרגישה מתוסכלת ברמות לא יודעת אם עשיתי את הצעד הנכון באלי לפעמים לברוח להיעלם ללכת לפרוק את הכל מעליי ואני לא יכולה כי אני כל היום עם הבן שלנו וזה כל כך מפחיד כשאני מסתכלת על הבן שלי ומרגישה שאני לא ראויה להיות אמא שלו ומצד שני אני אוהבת אותו ומתגעגעת לבן אדם שהתחתנתי איתו לא יודעת כבר מה עושים במצב כזה אני שבורה נפשית ומתביישת לשתף

בנות ילד בן 5.5 פתאום שהזיז את הראש אני רואה בליטה כזאת בצוואר, הוא מקורר ( מנוזל ומשתעל עם ליחה) יכול להיות קשור? התור לרופא רק מחר בערבבבב🙏🙏🙏