היי בנות, עומדת להתחיל כנראה הזרקת אינסולין בסכרת הריון. מישהי יכולה להסביר לי…

חודש חמישי, מתחיל ורידים ברגליים מה עושים??

היי אהובות חייבת להתייעץ… הבת שלי בת 3 חודשים ניזונה מהנקה בלבד/ חלב אם שאני שואבת ומביאה לה בבקבוק. בימים האחרונים אני בכלל לא שואבת (ומרגיש לי שהשדיים לא מתמלאים במהלך היום) וגם אם אני שואבת יוצא לי ממש מעט 100 מ״ל בלחץ 120 מ״ל במהלך כל היום (כי במהלך היום אני מניקה אותה ואני שואבת בין לבין אלא אם כן אנחנו יוצאות מהבית ואז אני לוקחת חלב שאוב) ברוך ה׳ הילדה גודלת יפה ועולה יפה מאוד במשקל והכל תקין , אז יש לי התלבטות * האם להתחיל לשלב לה תמ״ל? * כי באמת שמאסתי מהשאיבות האלה ולרדוף אחרי ייצור חלב כל היום ולפעמים שאני מניקה אני גם מרגישה סיחרור כאילו שזה שואב ממני המון אנרגיות ומשאבים ומחליש אותי פיזית (אציין כי אני לא בחורה אכלנית ממש ולפני ההריון והלידה לא הייתי אוכלת יותר מדי ושותה מים יותר מדי ואני לפעמים מרגישה שאני אוכלת רק בשביל לייצר חלב) ומצד שני אני מרגישה רע עם עצמי שאני ייתן לה תמ״ל מה עושים במצב כזה פליז אל תשפטו אותי 🙏🏼

איך הכפית הזו לטעימות?

הילדה שלי בת 1.9 וכמעט בכל מפגש שלה עם ילדים אחרים בגילה / קטנים ממנה/ גדולים ממנה היא נותנת מכה , הרבה פעמים זה קורה ישר שהיא באינטרקציה עם הילד פשוט נותנת לו מכה על הראש ולפעמים הכל נראה סבבה והיא משחקת יפה ונחמד ופתאום משום מקום נותנת מכה חזקה עכשיו התחיל קטע חדש של נשיכות, שזה מלחיץ אותי ברמות ומכווץ אותי אם פתאום ילד מתערב במשחק שלה או לוקח משהו היא מנסה לנשוך והרבה פעמים גם מצליחה וגם לפעמים זה כל כך לא צפוי ומבהיל ואני לא יודעת מה לעשות ואני רואה רק אותה עושה את זה בסביבה שלנו אז זה עוד יותר גורם לי לתחושה לא נעימה אני מנסה להסביר לה שלא מרביצים ולא נושכים ושזה כואב אבל זה פשוט חוזר על עצמו ואפילו מחמיר גם היא לא הייתה בגן, אף פעם לא נשכו אותה אז אני לא יודעת מאיפה היא הביאה את זה פתאום פשוט נושכת וחזק גם והיא נפגשת המון עם ילדים וכבר אני מוצאת את עצמי לא רוצה ללכת למפגשים עם ילדים כדי להמנע מתקרית איתה והיא ילדה מושלמת ועצמאית וכיפית וזה הורס לי ממש וגורם לי ממש להתכווץ ולהיות בחוסר אונים אני יודעת שאין לה כוונה רעה ואני יודעת שזה גיל שקשה להם לבטא את עצמם עדיין אבל כשזה חוזר על עצמו וכל פעם קורה ופתאום גם נשיכות והילד צורח זה כבר שם אותי בפינה שאני חסרת אונים

ילדתי לפני שלושה חודשים ואני לא רואה את עצמי נכנסת להריון שוב היה לי הריון קשה מנשוא לידה טראומתית הכל היה מזעזע חוץ מהמתנה בסוף שזה הבן המושלם שלי אני תוהה אם ארצה מתישהו, לבנתיים מפחדת פחד מוות מעוד הריון ואני גם יודעת שלא ארצה להשאיר אותו ללא אחים מישהי חוותה את זה ?