התפרצות זעם של פעוטה בסופר - מה עושים?

מתעלמים וזה מפסיק עם הזמן. אם את נותנת לזה תשומת לב זה ממש ממשיך . תראי לה שזה לא מביך אותך ולא מפריע לך. תדברי איתה ברגוע, ותגידי לה אני רוצה להמשיך להסתובב ולקנות עוד דברים, את רוצה לבוא לעזור לי או שאת רוצה להשאר כאן? ובמידה והיא נשארת תיתני לה את הזמן לקום, תהיי החלטית, היא תקום. כולם חווים את זה. זה טנטרום של גיל שנתיים חחחחח

זה באמת לא נעים אבל שימי פס על כולם שיסתכלו וישפטו כמה שבא להם, היא קטנה ובוחנת גבולות וככה הם לומדים. מי שיש לו ילדים מבין ומי שלא מבין שיהיה לו בכיף

מי ששאל אותך והעיר הערות כנראה לא יודע או לא זוכר איך לגדל ילדים ככה זה וזה הכי נורמלי בעולם אין לך מה להתבייש בזה בכלל. ולגבי הסיטוציה שהבן שלי שוכב על הרצפה ורוקע ברגליים אני ישר אומרת- לבכות לא יעזור לך, ואם אתה חושב שאתה עקשן תדע שקיבלת את זה מאמא שלך והיא יותר עקשנית ממך 🙃

הדבר הכי קשה בסיטואציה הזאת זה המבטים של אנשים הייתי עם הבן שלי במקס סטוק והוא פשוט השתטח על הרצפה בקופה ולא הפסיק לצרוח כי היינו צריכים כבר ללכת ופשוט כולםםםםםם הסתובבו והסתכלו עלינו רציתי להעלם משם את חייבת לשדר לה בטחון, את מדברת איתה בקול מסבירה לה שצריך ללכת ובמידת הצורך פשוט מתעלמת עד ברגע שאת מסיימת ותרימי אותה אנשים תמיד יסתכלו לאנשים תמיד יהיה מה להגיד וזה באמת באמת הכי קשה

אני באמת ניסיתי להראות ביטחון אבל כבר לא יכולתי הרגשתי שאני משתגעת, אני לא יכולה לארוז את השקיות היא צורחת על הריצפה ובוהים בי אנשים..

זה נהיה ממש קשה עם הזמן ללכת איתה לקניות

גם אחיינים שלי אותו גיל עושים ככה וגם אחותי הקטנה כשהם עושים לי את זה אני אומרת להם אני הולכת והם קמים ורצים אליי חח אחרת כל מה שאומרת ממשיכים בשלהם

נשמע באמת לא נעים. האמת שאני למדתי הרבה ממדריכי הורים שמפרסמים כלים. חשוב להתחיל באמפתיה, שיקוף ואז גבול. גבול בפעם הראשונה במילים ובפעם השנייה במעשים. למשל לקחת אותה וללכת משם. יש הרבה דרכים להציב גבול.. החשוב הוא לעמוד בגבול. לא לאיים, אלא לבצע. זה לא אכזרי, להפך יש לזה יתרונות להתפתחות.