אני חודש תשיעי לא מעשנת קבוע אבל מידי פעם אלקטרונית בתחילת ההריון הייתי מעשנת…

הריון שני ומאוד רצוי שחיכינו לו כמה שנים כל בעיטה קטנטונת מרגשת איתי ברמות. אני עוצרת כל מה דאני עושה וישר מושיטה יד ומתרכזת בתנועות. והיום עלתה לי המחשבה, איזה פלא זה. פשוט פלא הבריאה שמישהו חי בתוכך ובועט ואתה מרגיש אותו. אני בין סקירות במרווח מאוד גדול בלי בדיקה באמצע וזה מה שמחזיק ומחזק אותי שהכל בסדר הבעייטות הקטנטנות האלו של הייצור בגודל ארטישוק שיש לי בתוך הגוף. וזהו, סתם רגע של שיתוף והבנה ששום דבר לא ברור מאליו.