הרחבת חדרי המוח בסקירה שנייה - איך מתמודדים עם הלחץ?

קרה לכן שתינוק שלהן היה ריח לא טוב מהפה בעקבות הוצאת שיניים?

מה אומרות יש פעילות רחמית?

היי בנות אשמח למענה פליייז אני שבוע 23 ‏+ 4 ‏אני מתחילת היריון עם דלקות חוזרות וחיידק בדרכי השתן ‏וזה הטיפול האנטיביוטיקה הרביעי שאני הולכת לקבל וגם אני עכשיו אמורה לבצע כמה בדיקות לתפקוד הכליות ‏הטיפולים שאני מקבלת יש להן תופעות לוואי קשים מאוד זה משפיע על תפקודי בבית ובעבודה החולשה שאני מרגישה היא קשה מאוד וחריפה ‏עד היום אני מקיאה ללא סוף לא אוכלת כמו שצריך יבשה תמיד וכבר אייייייןןןןןןןןן לייייי כוחות יותר לעבודה האם לדעתכן אני זכאית לשמירת הריון? מישהי חוותה משהו דומה? עובר עלי שבועות שאפילו תחתונים אני לא יכולה לשים והאזור האנטימי שלי נפוח מאוד ורואים כאילו יש לי דליות בצבע אדום אני לא יודעת מה זה אבל כאב תופת

מישהי פה עשתה בדיקת דופק בשבוע 5+6 ועדיין לא ראו דופק ?

לא יודעת מה לעשות כבר עם בעלי אנחנו נשואים 5 שנים עם ילדה בת 4 ועכשיו הריון שני. אני סטודנטית והוא ממש לא רצה ולא אהב את הרעיון שאלך ללמוד כי זה אומר שאני עובדת פחות ומכניסה פחות כסף והוא עצמו עובד בהייטק ומרוויח ברוך השם יפה מאוד. יש לנו דירה שקנינו ושני רכבים ואנחנו חיים טוב פשוט קצת בצמצום. אני מסיימת את הלימודים בקרוב (אני בסימסטר האחרון כבר) וכן יש הרבה דברים שנדחקו הצידה בזמן התואר שלי כמו הניקיון של הדירה, שיפוץ, נסיעות לחול ועוד ועוד. הוא זה שמבשל בבית ואני עושה את כל השאר (כביסות, שירותים מקלחת, שטיפת רצפה, שואב ובקיצור כל דבר שהוא לא בישול). גם אחרי שהוא מבשל הוא משאיר בלאגן שלם כולל אוכל על השיש הקירות והרצפה ואני כל פעם צריכה לבקש ממנו שינסה לשמור על הניקיון לפחות של המטבח. אני באמת מנסה להוריד כמה שאפשר ממנו כי גם ככה הוא מרגיש טוב טוב את הלימודים שלי אם זה להיות עם הילדה הרבה, לחסוך כספית על דברים שרוצה לקנות ועוד כל מני. כל הזמן יש לו מצבי רוח משום מקום ומכלום ככה פתאום נכנס למוד מבואס או עצבני. אני כבר נחנקת ממנו ומהנתנהגות שלו, ועוד הוא כל הזמן שואל למה אנחנו לא שוכבים וטוען שאני לא נמשכת אליו (נכון אני באמת לא נמשכת עם כזה יחס)!! את הלימודים שלי עזבתי פעם אחת בגללו, כי זה היה קשה מדי וזה היה בסוף השנה הראשונה ופחדתי שאם לא אפרוש אז זה יגיע לגירושים, אבל הפעם אזרתי אומץ והחלטתי ללכת על זה בכל הכוח. נכון שתכף אסיים ללמוד (והוא כבר בלחץ שאסיים את החופשת לידה של הילד שעוד לא נולד) כדי שנוכל ״להתחיל״ את החיים שלנו ואת התכניות שיש לנו. אבל אני כבר כל כך מותשת ממנו וכשאני שומעת על בנות שהולכות ולומדות והבעל מפרגן ועוזר מכל הלב זה מעציב אותי עוד יותר הלימודים שלי גם ככה קשים (סיעוד) והוא לא עושה את זה פשוט יותר, כבר 4 שנים שאני בין הפטיש לסדן ואני בעצמי נראה לי כבר נכנסתי לדיכאון 🫩