בנות שלא בקשר עם המשפחה של הבעל איך אתן? למרות שמעל עשור אני ברוטינה הבלתי…

בנות שלא בקשר עם המשפחה של הבעל איך אתן? למרות שמעל עשור אני ברוטינה הבלתי נגמרת הזאת שהם רבים איתנו שאני צריכה לכבד אותם יותר, למרות שאני יודעת שמרכלים עליי מאחורי הגב כאילו אני אוייבת, למרות הכל אני באמת בן אדם של שלום. כואב לי לראות את המצב. *מדגישה שמעולם לא דיברתי אליהם לא יפה, לא אמרתי על משהו מכוער או לא טוב, לא זלזלתי בפנים, לא קיללתי, צעקתי, רבתי או כל דבר שיכול לציין חוסר כבוד. חוסר כבוד מבחינתם זה לדוגמה לא לשתף אותם בלידה שלי (שכבר הייתה ודחפו את עצמם בכוח ובלעתי את הצפרדע בכל זאת) דברים כאלה מפגרים, לא לבקש מאמא של בעלי לבוא להיות איתי עם התינוקת כל יום כל היום (בהתחלה הם היו מגיעים כל אחה״צ והולכים בלילה, אבל זה לא מספיק) דברים כאלה… עכשיו אני מבינה שיגידו לי תעשי בשבילה, אבל זה לא עובד ככה יש לי משפחה ומשפחה שבה גם אני וגם בעלי מרגישים טוב. יש לו קשר עם המשפחה שלי גם בלעדיי עד לרמה שכשהיינו במשבר אמא שלי אמרה לי שהוא בלב שלה לנצח גם אם אחליט להיפרד, שהיא גידלה אותו כי זרקו אותו בגללי בעבר. כולם מתקשרים אליו חופשי מדברים איתו, יכולים לגרום לו לקום וללכת אליהם כשהוא מתקשר בדרך להגיד לי. הכל כל כך שונה. וכל כך כואב לי שאני נפלתי על המשפחה הנוראית שלו. המון קנאה, המון למה ככה למה ככה, למה את יותר אצל ההורים שלך? מה אכפת לכם כמה אני אצלם. 90% מהפעמים שאתם מזמינים אני מגיעה אז מה אכפת לכם? זה עושים חג אצלם וריב על החג הבא כאילו אין לי משפחה. אני ממש ברע בזמן האחרון, הם ממש מאוגדים נגדי ושומרים אחד על השני. משוחחת עם x לבד ופתאום y מדבר איתי על זה, או עוקץ על זה. משהו הזוי ועל דברים מפגרים כן? לא ריבים או משהו. בלידה שלי הם הגיעו כשאמא של בעלי ראתה שיצא להביא לי אוכל (מעקב ברכב, היינו עם הרכב שלה באותו יום, יש רכב ספייר כן? בדיעבד הבנתי למה היא התעקשה שניקח…)למרות שהוא ביקש שהאפידורל ירד ואתקלח ואהיה קצת עם התינוקת ואז יבואו. הביאו את האחיות והסבתא כשאני עוד בחדר התאוששות, לא בחדר שלי בכלל וכשהתינוקת בבדיקות. הלכו להצטלם איתה כשאני במיטה, לא שטפו ידיים, נישקו הכל… אחותו אכלה לי את האוכל כי אמא של בעלי הביאה לי פיתה עם חביתה (לא בקטע רע, לא סתם הזמנתי אוכל, שהיא תאכל את הפיתה). בעלי התחנן אליהם שילכו אחרי זה כי רצו לחבר אותי לקטטר כי לא קמתי מהמיטה. הם התעצבנו, כי כבר הגיעה השעה של שעות ביקור (כן רק שאתם פה כבר ארבע שעות…) היה ריב, בסוף הלכו. הביאו את הדודים בערב למרות שביקשתי לא באותו יום, שבאהבה למחרת. פשוט הופיעו איתם בלי להמשיך לדבר על זה בכלל. היום בדיעבד הסתבר שיש סגולה לגעת בתינוק שנלד ואכן עשו את זה והופ שנה אחרי האחות ילדה אחרי כמה שנים שלא מצליחה. עברתי על התמונות, בכל התמונות היא זאת שנוגעת בתינוקת וכולם סביבה. כנראה שזאת הייתה הדרך שלהם בלי לבקש, שלא ירגישו. כאילו כמה מטומטמים אתם יכולים להיות? בירכתי אותה בכל הזדמנות שהייתה לי, בכיתי לילות שאני הולכת לספר שנכנסנו להריון כשהם ידעו שלא ניסינו בכלל עדיין, ברור שהייתי אומרת לה בואי שטפי ידיים ושבי ושתשב איתה גם שעה אם זה יעזור. בקיצור היא ילדה עכשיו, בעלי לא בקשר עם המשפחה שלו בגלל שהם שולחים אנשים להגיד לו שאני צריכה לבקש סליחה מאמא שלו על סיטואציה שהמציאה. הוא היה בקשר עם האחות קצת, היא הייתה אצלי בבית בתחילת ההריון, דיברו ביולי, באוקטובר, בנובמבר ממש יש גם התכתבויות שהיא קוראת לו בונבון (שם חיבה שלו כשהיא צריכה משהו) אז בחייאת הייתם בטוב, למה הסתרתם שאת בהריון? ברור לכל אישה שזה בגללי, נכון? שאני לא אעשה לה עין. כל העולם ידע ואנחנו לא. ועוד אחרי מה שעשו לי. בזמנו כשדיברנו על זה עם אבא שלו ואמרנו להם חהוריד רגל מהגז שנייה שאנחנו בשוק פה הורים פעם ראשונה ועל מה שהיה בלידה והוא אמר שככה זה היה צריל להיות ושהם רצו להיות איתנו כי אנחנו משפחה ושהוא תמיד יגיע עם כולם גם אם לא נרצה. אבל ההריון של אחותו בשושו? כמה שטן אתם יכולים להוציא אותי? כמה? גם למה להרוס לי ולשמור עלייה ככה? כאילו מה הייתי עושה בחיאת? מה משעמם לי בחיים שאני אגיע להרוס לידה של מישהי? אבל בואו בסוף היא הגיעה לי בסוף הלידה, הייתה הבת משפחה הראשונה שנגעה בתינוקת שלי בשביל לקבל ברכה באופן גם מניפולטיבי, אבל בחיאת אפילו לא להגיד שאת בהריון? לספר יום אחרי הלידה? עזבו שלספר לבעלי זה בושה שלא סיפרה, אבל מה איתי? את מספיק קרובה אליי כדי להגיע אליי לא? תמיד זה ככה איתם. רק מה יוצא להם טוב. עצוב