סיפור הלידה שלי. ארוך מעט.. אתחיל מהסוף ואומר שברוך ה' נולד לנו בן קראנו לו…

סיפור הלידה שלי. ארוך מעט.. אתחיל מהסוף ואומר שברוך ה' נולד לנו בן קראנו לו מלאכי. מוצש שעבר הלכתי לביקורת באסותא באשדוד שבוע 41. במוניטור ראו האטות בדופק ובגלל השבוע הומלץ על יילוד. שמו לי בלון, אחרי שעתיים הבלון יצא והתחילו צירים, פתיחה 3 וחצי. מחכים להכנס לחדר לידה, פתאום הצירים הפסיקו לגמרי אבל בגלל הפתיחה הכניסו לחדר לידה, חיכינו ולא הועיל, בינתיים נהנתי לי משיאצו ודיקור סיני בחדר לידה , בחינם דרך הבית חולים. התחלנו פיטוצין, התחילו צירים ועם כל ציר הדופק שלו צונח. אני שוכבת על הצד בצירים ככה קל לי יותר. אחרי כמה דקות 8 אנשי צוות רצים לתוך החדר ומתחילים להרצות לי דברים, אמרתי להם שאני באמצע ציר שיחכו, אמרו אי אפשר תקשיבי ככה.. גילגלו אותי מצד לצד כדי להעלות לו דופק, שמו לי איזה תרופה אמרו שתעשה לי רעידות וקוצר נשימה לכמה דקות מה שאכן קרה. הדופק התייצב, נתקו מהפיטוצין. ביקשתי אפידורל, למרות שילדתי בלי 3 לידות הפעם הרגשתי שהגוף שלי לא עומד בזה, וגם היה בי פחד שפתאום נצטרך קיסרי ואני יהיה בלי. המרדים אחמד בא, ניסה לחבר לי אפידורל ולא מצליח. אני יושבת ואמא שלי מחזיקה אותי ובמקביל את המוניטור כדי שלא יפספסו את הדופק. אחרי 40 דקות, שמחטט לי בעמוד שדרה אמא שלי כמעט התעלפה וביקשה שאחות תחליף אותה ויצאה מהחדר. ביקשנו מרדים אחר. הגיע אחד אחר וגם ניסה אחרי כמה ניסיונות הצליח. אמר שהיה קשה למצוא וכל פעם נתקעו בעצב. ה' ישמור.. אחותי שאלה אותי אחר כך אם לא פחדתי שיעזו לי נזק של שיתוק או משו מרוב שחיטטו שם, אמרתי לה שהרגשתי שאני הולכת למות אז לא חשבתי על זה, רק חשבתי שיסתיים כבר ויןציאו אותו ממני. הרגשתי שאני צוללת, ממש נוחתת ולאט לאט נעלמת בתוך עצמי.. אחרי שעה!!!! הצליחו, אני הייתי על סף התעלפות והודתי לה' שלא קרסתי להם באמצע בדקו פתיחה, פתיחה 5. שוב הדופק צונח, רצו להחדיר לי מים לרחם דרך הנרתיק המיילדת אמרה שעדיף תרופה לריכוך זוואר הרחם דרך הוריד ואני הייתי בעד דרך הוריד.. לא ששאלו אותי, אבל בלב.. נתנו תרופה אחרי 2 דקות, 10 אנשי צוות בתוך החדר והמיילדת צורחת לי את יולדת עכשיו. אמרתי לה, אני עם פתיחה 5, מה יולדת??? אמרה, הילד הזה חייב עכשיו לצאת החוצה!!! פשוט נרימו רגליים וצורחים לי תלחצי. ואני יש לי פיפי😵‍💫😵‍💫 המילדת אומרת תעשי פיפי, תעשי קקי רק תלחצי כבר. לחיצה אחת וכל הפיפי על המילדת, וגם הראש יצא. לחיצה שניה, שאר הגוף יצא וגם מספר 2... ברוך ה' ילד בריא ושלם בלידה עם פתיחה 5. אין לי מושג איך.. המיילדת אמרה שאני לוחצת טוב.. ברוך ה' שהיתה את המיילדת הזו נראלי אחרת היתה מריצה כבר לחדר ניתוח. אחרי זה התברר לי שהדופק שלו ירד מתחת ל40. שצריך להיות 150 בערך. כן שמעתי אותו נעלם מהמוניטור אבל אני כבר לא הייתי מאופסת.. שמו אותו עלי ואני לא מאמינה בכלל שילדתי.. ישתבח שמו לעד. כל זה ברקע של אזעקות.. האשפוז עצמו היה נהדר. אחלה בית חולים מכל הבחינות. צוות מיומן נהדר ומסור, אנושי לבבי ומקצועי. כל חדרי הלידה ומחלקת יולדות ותינוקיה ממוגנים ככה שנשארנו פשוט במקום שלנו בזמן אזעקות. לא הורגש כל עומס. האוכל נהדר ובשפע. אין הגבלה של כמות מלווים בחדר לידה מה שכן מקצרים את השהות ביולדות ל36 שעות מרגע הלידה, משחררים גם בערב. אני אישית נשארתי 48 שעות כי הייתי עם gbs אז התינוק צריך להיות בהשגחה 48 שעות. בידיים מלאות לכולם בקלות ובלי קושי כמו הלידות הקודמות שהיו לי 😄