מתי מחליפים לפיטמה מס 1 במאמ

אני בהיריון בשבוע 20, הבטן שלי לא גדולה ולא קטנה אני מרגישה תמיד שאני שמה בגדים צמודים כמו שמלות וכאלה, כי חצאיות כבר לא נוחות לי, שמסתכלים, ומרגישה לא נעים מצד אחד לא רוצה להחביא את הבטן, אין סיבה מצד אחר מרגישה עיניים מתסכל אותי אף אחד לא אמר לי כלום, סתם הרגשה שלי

הבן שלי בן חצי שנה וזוחל קדימה רק על 6 סבבה שהוא מדלג על השלב של הזחילה קדימה על המרפקים ?

אתמול העלתי פוסט וביקשתי שלא תשפטו אותי למרות זאת היו כאן בנות שהחליטו בשיא יהירותן לשפוט.. אני בחורה מאוד רגישה וזה מרחב נשי בשבילי לפרוק, אני לא בן אדם רע, לא בגדתי בבעלי ולא עשיתי שום דבר וגם לא אעשה שום דבר מחוץ לנישואים, ציינתי שיש לי ידיד טוב שאנחנו מדברים כבר שנים, ושאני ובעלי לא מסתדרים לצורך העניין היום היה פיצוץ על סידור הבית ועל זה שאני לא מטפלת בעצמי מה שלא נכון.. (אני מתמודדת נפש עם פוסטראומה והפרעת פאניקה) עברתי הרבה דברים בחיים אני לא צריכה שישפטו אותי ויכפישו אותי החלום שלי הוא סך הכל משפחה גדולה ועוד ילד או שניים, יש לי 3 ברוך השם עליהם, ואתמול דיברתי על זה עם בעלי הוא אמר לי לא נחרצות לא עכשיו לא עוד שנתיים ולא עוד חמש שנים וזה שובר לי את הלב שלא אחווה עוד הריון, ברור שאני אוהבת את בעלי! ברור לי שזה לא בסדר לדבר עם גבר אחר! ברורים לי הדברים האלה אבל אני לא מאחלת לכם להיות במקומי, להתלבט אם להתגרש כי אנחנו לא מסתדרים+הוא לא רוצה עוד ילדים אחר כך מגיעה הסליחה ואני מרגישה כמו אישה מוכה ולמה זה מגיע לי? אני בלילה חוויתי שיתוק שינה ופחדתי את חיי, בכיתי כל הבוקר והלכתי ל2 רופאי משפחה, מרפא בעיסוק, ונוירולוג, תבינו את רמת החרדה ומה שקיבלתי זה צעקות . אז למה אתן שאתן נשים שאמורות לתמוך בי ולהבין אותי לא מבינות למה יש לי ידיד? למה יש לי ספקות בקשר שלי? כואב לי הלב אין יום אחד בלי חרדה הוא רוצה שאאשפז את עצמי ואחר כך מתחרט אני כבר לא מצליחה להבין, אוקי ואאשפז את עצמי מה יעשו עם פוסטראומה וחרדות בבית חולים פסיכיאטרי שיש שם מחלות נפש ״אמיתיות״ (חלילה לא מזלזלת סליחה אם יש כאן מתמודדת נפש) אבל אם הכדורים שלי לא עוזרים לי מה כן יעזור?? הילדים שלי מתוקתקים מכל הבחינות אף אחת לא תשים לב שלאמא שלהם קשה, זו רק אני והבדידות שלי. זהו רציתי לפרוק