משתמשת פורטי13 במרץ 2026 בשעה 06:00
המשך לפוסט של אתמול על מצבי לא טוב בנישואים שלי (מי שקראה או הגיבה יודעים במה מדובר) שציינתי שאני מרגישה שכבר לא אוהבת את בעלי בגלל כל הקושי שאני עוברת בגלל המילואים שלו. מצאתי אומץ וסיפרתי הכל לבעלי
אמרתי לו שאני עוברת תקופה מטלטלת בגלל המילואים שלו ואני כבר לא יכולה לחיות ככה כי הגעתי למצב שאני לא מרגישה כלפיו כלום. ושאני חושבת על גירושים כי אי אפשר להמשיך ככה, שניסיתי המון פעמים לשכנע את עצמי שהכל יסתדר וזה רק תקופה, אבל זה ממשיך כבר שנתיים וזה רק הולך ומחמיר. הוא קיבל את זה נורא קשה. אמר לי שאני לא מחוברת לעצמי אם אמרתי את המילה גירושים. ביקש ממני שיותר לא רוצה לשמוע על המילה הזאת. בכל זאת עמדתי על שלי למרות שהיה מאוד קשה ואמרתי לו שאני לא יודעת אם אפשר כבר להציל את הזוגיות שלנו בקצב הזה. כי עד שנציל ונטפל בזה הוא יהיה שוב במילואים ואני כבר לא יכולה לסבול את זה יחד עם 3 ילדים. הוא אמר לי שאני צריכה פסיכולוג אחרי הדברים שאמרתי לו כי הוא לא ציפה ממני בכלל והיה מאוד מאוכזב. איך ממשיכים מכאן? אני לא רוצה להיות איתו יותר.
💬5 תגובות