איך להמשיך בנישואים כשמרגישים בודדות וחסרות אושר?

זה אשכרה ככה? כל הנשים עושות הכל הן אלופות מלכות ומשכמן ומעלה והרבה,כל אמא צריכה לקבל כתר.. וגברים הם אפסים שלא לוקחים אחריות על שום דבר וכלום? הם דיי אפסים… ובמקרה הטוב מכניסים משכורת הביתה? אני לא מאמינה ולא רציתי להאמין שזה החיים .. אני גם מתביישת שאני כותבת את זה על הגברים בגלל שזה הגבר שאני חוווה בחיי בנישואים האישיים שלי… תגידו לי שלא כולם כאלה 😭 כאילו הזוי אבל מה אני מחכה להתגרש עוד 15 שנה כשהם יהיו גדולים ולברוח מהנצלן הזה… גם אני אהיה גדולה בת 55 ככה מה להזדקן לבד אולי אבל בכבוד בלי נצלן על הנשמה שלי שלוקח לי את החיים את האושר בחיים את הסבלנות את החברות אין לי עם לאהוב ולפני החתונה אהבה הייתה הדבר שבו עסקתי עכשיו .. הזוגיות בודדה.. אופן החינוך של הילדים מפוצץ במיליון ויכוחים ואי הסכמות בנינו .. בכל מקום שרק יכול לכבות אותי הוא מכבה אותי.. מכבה את חיי.. 🫩 אני חושבת שאולי גם הוא לא בידיוק כבר נהנה מהחיים איתי אולי בכללי לא כל כך קורן כאן איך אנחנו עדיין אוהבות אותם/ צריכות אותם בידיוק? רק בשביל הילדים… חוץ מזה עדיף אהבות סוערות מלאות בשקרון