מקווה בנווה ארזים חולון - האם הוא טוב?

טוב אני חושבת שחמתי אוטיסטית בתפקוד גבוה. אני עם בעלי כמעט 10 שנים, בהתחלה לא שמתי לב יותר מידי, חוץ מזה שהייתה בוה בי עוקבת בזמן אוכל כל אחד מה אוכל לא היה משו חריג. חשבתי בהתחלה שככה היא ושאן משהוא חריג. עם השנים טבמיוחד אחרי שילדתי הבנתי שאן לה רגש, בהתחלה חשבתי שהיא עושה את זה בכוונה, שהיא רעה אלי כי "לקחתי לה את הילד" היו לה הערות הזויות, היא הייתה נעלבת נגיד על דברים שלא אמורים להעלב מהם, כשהייתי מרגישה נורא היו לה הערות באין כניסה. אני זוכרת למשל אחרי הלידה של הבכור שלי ישבתי בבית בחופשת לידה ובעלי עשה משמרות , הגיע היום הראשון אחרי שילדתי שהוא היה צריך ללכת למשמרת בוקר ערב משמע לצאת בשבע בבוקר ולחזור בשמונה בערב. כולי הייתי בפחדים להיות עם הילד לבד, והיא באה אלי ליד עוד אנשים ואמרה לי ואי מחר הוא עובד הרבה אך תסתדרי איתה.. ואז אח שלה אמר לה תבואי לעזור לה ואז היא אמרה לא יש לי דברים לעשות . או כשהוא עוד היה בבית חולים היה לו צהבת, והיא קבעה טיסה אז כל יום שאלה אותי מתי משחררים אותו כשאני כולי בדיכאון ובפחד מה יהיה איתו ולה היה אכפת רק מהטיסה שלה. כמובן שהיו עוד מלא סימנים קטנים אבל פשוט חשבתי שהיא כזאת אישה קרה ורעה אלי שלא אוהבת אותי. עם הזמן אח של בעלי התחתן ואז ראיתי את אותה התנהגות עם גיסתי, ראיתי אך היא מעירה הערות בלי טאקטק אך קרה וחסרת רגישות. חשבתי שהיא לא אוהבת אותנו כי לקחנו לה את הבנים.. השני עברו הילד שלי הגיע לגיל חמש, הגענו לאבחון בהתפתחות הילד והףאחת הרופואות שם חשדה שיש לו אוטיזם, ברוך ה' הלכנו לפסיכולוגית שאמרה שהכל בסדר ויש לו רק קשב וריכוז. באותה תקופה של האבחון שהייתי מחכה לתוצאות הייתי ממש בלחץ וזה גרם לי לעשות גוגל על האוטיזם. ומשם ראיתי מלא סימנים שיש לחמתי והיום אני בטוחה שהיא אוטיסטית בתפקוד גבוה. עכשיו באמת אני מבינה למה לא יכולתי להיות לידה, למה כל כך כאב לי כשהיא הייתה מעירה הערות, כשהיא הייתה בוהה בי מבלי לומר כלום, כשהיא לא הבינה סיטואציות כשגיסתי הגיע למשחפה ויצרה הרבה קנאה בן האחים כי פשוט פועלת כמו רובוט ורק מי שאומר לה אך להתנהג זוכה ליחס שהוא צריך. היא גם מסדרת את הבית שלה בשורה, למשל נעליים על המדרגות בשורה, נעליים בכניסה לבית בשורה. היא לא אוהבת לזרוק דברים שומרת ציוד שלא תשתמש בו אף פעם ברמה שהבית עמוס ויש לי סחרחורת כל פעם שאני אצלה. עכשיו לדעתי בעלי רואה את הבעייתיות הזאת אבל הוא לא מבין שזה לא תקין. היום החלטתי שאני מעירה לו שאולי באמת היא על הספקטרום. המטרה שלי היא שהוא יבין שיש לה התנהגות לא תקינה וירד ממני כשאני מבקשת ממהאישה הזאת ספייס. שיפסיק לשבת עלי ללכת אליה פעמיים בשבוע, שיבין שאולי היא לא בדיוק כשירה לשמור על תינוקת קטנה ועוד ועוד.. מה הייתן עושות ? אני כמובן לא רוצה לפגוע באף אחד אבל חוסר המודעות הזאת במשפחה פשוט גורם לי לסבל.

פוסט פריקה אני בזוגיות 5 שנים עם ילד משותף ובהריון שני בהתחלה הכל היה טוב אבל לאחרונה פשוט נמאס לי כבר לספוג את זה ואני שוקלת לעזוב, הילד אוהב את אבא שלו נורא וזה יהיה הכי קשה אבל קשה לי כבר להכיל אותו ואני לא רואה את זה משתנה כי כמה לא דיברתי איתו זה פשוט לא מעניין אותו. הוא פשוט כל היום רוצה רק להיות עם החברים שלו וזה לא שיש בעיה חלילה פשוט אני אפילו לא מקבלת ממנו חצי יחס לא תקשורת כלום, לדוגמה היום הוא יצא ב9 ואחרי שעה הוא אמר לי להתארגן ולארגן את הילד ונצא טיול רק שלושתנו ושבאתי לצאת החבר שלו חייג הוא היה עם החבר שלו כל אחד על אופניים חשמליות ומצאתי את עצמי מסתובבת עם הילד ושותקת כמו דג וזה באסה של החיים כל השבוע אני עובדת אין לי רגע לנשום ושבאלי רגע להיות רק אנחנו בטיול הוא תמיד מזמין חבר ולא מתאים לי ולא מעניין אותו כי כל פעם שאני אומרת לו על זה הוא אומר לא נורא שבוע הבא מבטיח ותנחשו מה שוב פעם זה חוזר על עצמו, ואז אני חזרתי הביתה ב11 וחצי והוא נשאר עם החבר שלו עד 2 בצהריים בחוץ ושהוא חזר תנחשו מה הוא עשה דיבר עם החבר שלו בטלפון עד שהם יצאו שוב ב5 אחר הצהריים ועד עכשיו הוא לא חזר כבר 8 בערב וכל שעה שעתיים אני מחייגת הוא אומר לי 5 דקות בא הביתה, הילד שלי בן שנתיים וחצי ולא רגוע אז קשה לי לצאת איתו עם חברות לבית, וחלילה אני לא על זה שהוא עם חברים אלא על זה שזה בא על חשבון היחס אליי ולילד וכנראה הוא יחזור ב10 בלילה ושוב ידבר איתו בשיחות עד השינה, ונמאס לי לספוג את זה כבר. מה הייתם ממליצות? מיואשת לא באלי להיות נואשת ליחס זה אמור להיות מובן מאליו מבחינתי כמו שאני ישר דואגת לבשל ולסדר ולהכין לו וזה באסה שרק אני דואגת😕