תעזרו לי להכין תיק ללידה בשבילי מה צריך להביא?🙏🏻🙏🏻 רק דברים נחוצים…

ילדתי לפני 10 חודשים, אני בחל"ת וחוזרת לעבודה עוד חודשיים. במשך מלא זמן רוצה לסדר את ארון הבגדים בחדר. אין לי גישה לכלום כי הכל מבולגן כל כך, ואני לובשת שוב ושוב אותו דבר כי לא מצליחה לקחת בגדים אחרים.. היום סוף סוף עשיתי מעשה. רואה בגדים שאני כל כך אוהבת, בגדים טובים ובמידה שלי, אבל ממזמן לא השתמשתי בהם. ובכל שנה כשאני מסדרת ארון אני מבטיחה לעצמי שאשתמש בהם מתישהו, אבל המתישהו פשוט לא מגיע. מצד אחד לא רוצה להשתמש בהם יותר, ומצד שני לא מסוגלת לזרוק. כי כל בגד הוא עם רגש סנטימנטלי רב. כל בגד זה תקופה בחיים שלי. רגשות. מחשבות. מעשים. תובנות. קשיים. התגברויות. תקוות. נפילות. תקומות. ויחד עם זאת הייתי מוכנה להודות שלעולם לא אשתמש בהם שוב. היה לי ממש קשה להחליט להיפרד מהם סוף סוף. והתחושות הן מעורבות כל כך. לזרוק את הבגדים האלו זה באיזה שהוא מקום לזרוק את הזכרונות והרגשות שקשורים בהם. אבל החלטתי. ממלאת שקית. ועוד שקית. ועוד שקית. ועוד שקית. ובבת אחת נפער בי בור של ריק. יותר מעשור שאני משליכה לפח. מבינה כמה תקופות חיים הושלכו עכשיו. ממשיכה לזרוק למרות הכל. תוך כדי מסדרת ורואה את כל בגדי ההנקה שקניתי לחורף ולא זכיתי להשתמש בהם לצורכי הנקה. משאירה אותם כדי להשתמש בהם כבגדים רגילים, ומיד צף כאב רב על כך שהם לא מילאו את ייעודם. ופתאום ראיתי מולי רק את הבגדים שלא זכיתי להשתמש בהם, ונמחקו מהתודעה שלי כל הבגדים שהשתמשתי בהם מלא וכל החודשים שכן הנקתי. והכאב על הפסקת ההנקה שחשבתי שעבר- הציף אותי. רואה בגדי עבודה. מבינה שתיכף זה יחזור. ועלו פחדים וחששות לקראת החזרה לעבודה לצד צער על איך שנראית התקופה שלי בבית בניגוד לאיך שחשבתי שתיראה. כל הרגשות עלו בבת אחת, ופרצתי בבכי. אז לקחתי הפסקה לקפה וכתיבה. הפסקה ראשונה ויחידה משעה 10:30 כשהתחלתי לסדר. שותה קפה ומסבירה לעצמי שכשאסיים לגמרי לסדר ואעבור הלאה בסדר היום אתחיל להרגיש את ההקלה. אתפנה להבנה שכל מה שפיניתי מאפשר לדברים חדשים להיכנס. פיזית ומטאפורית. מבינה את זה, ונרגעת קצת

חייבת להמליץ על האוניברסיטה הזאת במקום לקנות בארץ ב200 שח הזמנתי ב68 שקלים

אמרו שחיובי אני שלושה ימים לפני מחזור מפחדת שזה סתם

שבוע 17 מקיאה בלי סוף זה סביר?