חייבת להבין אם אני היחידה שזה קורה לה- אני מרגישה שאנשים מהסביבה הקרובה שלי…

חייבת להבין אם אני היחידה שזה קורה לה- אני מרגישה שאנשים מהסביבה הקרובה שלי מרגישים יותר מדי בנוח להעיר לי ולתת לי טיפים לטיפול בתינוק,טיפים שמעולם לא ביקשתי בשום צורה-אל תעשי את זה,תעשי את זה במקום,(למשל: ״למה הילדה בלי כובע״?,״תכסי אותה,קר לה״). אני אחת כזו שמרצה ועושה הכל כדי לא להעליב את הצד השני אז אני שותקת ומחייכת ובולעת את זה אבל מבפנים זה פשוט מחרפן אותי! כל אחד פה נהיה לי סופר נני. שחררו אותי כבר! שקט! לא רוצה לשמוע כלום יותר! אף אחד לא יודע יותר טוב ממני מה טוב לתינוקת שלי וגם אין לו זכות להגיד לי מה לעשות או יותר נכון מה לא לעשות עם התינוקת שלי? אני אמא שלה! אז מה אם זו פעם ראשונה בשבילי? אם הייתי זקוקה לעצות כבר מזמן הייתי מבקשת אותן לא צריך לדחוף לי אותן בכוח,זה סתם מציק וגורם לי לעוגמת נפש אז פשוט שקט! מאז שנהפכתי לאמא אני לא מפסיקה לקבל עצות וטיפים מאנשים- כי אני אמא בפעם הראשונה אז סביר להניח שאני צריכה ״הדרכה״ - זה מיותר כי במהלך החודש הראשון ללידת בתי הבכורה אני פשוט הייתי עייפה סחוטה רעבה מותשת מטיפול בתינוקת קטנטנה ועוד הייתי צריכה לעכל הרבה מידע בנוסף לסטטוס החדש וזה היה אחד המתישים כי מרוב שלא ישנתי בלילות התחילו לי בעיות בזכרון והתחושה שנוצרה הייתה חוסר אונים משווע.