היי בנות ❤️ מנסה לשנות קצת את התחושת בשגרה ולחשוב על דברים נעימים.. עוד מעט…

לאחר שבוע, הגיע הזמן לספר את סיפור הלידה שלי--- בדביל שנשים יתמודדו שיש גם לידות כאלה♥️ שבת 1.11 אני בשבוע 36+6 השעה 4 לפנות בוקר אני מתעוררת מחלום- בחלום אני מרגישה שמדברים איתי על בדיקות לעובר או משהו כזה וכל פעם שהרופא אמר סקירת מערכות או את המילה בדיקה מרגישה כאב מטורף וכשלא מדבר זה מפסיק , אני זוכרצ כי ביקשתי ממנו: אל תגיד את זה זה מכאיב לי. וככה אני מרגישה בחלום כל כמה דקות הרופא אמר משהו בנוגע לסקירת מערכות שוב כאב שמתחזק וברגע שהפסיק לדבר זה הפסיק... פתאום מרגישה צורך לשירותים - כאבה לי הבטן הולכת לשירותים- משלשלת😬 למען האמת כמה ימים קודם כבר התחלתי לשלשל אחרי תקופה ארוכה של עצירות קשה כמעט כל ההריון.. מבינה שזה לא היה חלום - הרגשתי צירים בשינה.. אז מרגישה שיש לי ציר.. מתלבטת מה לעשות, חושבת עם עצמי יש מצב שזה מתחיל?? השבוע צעיר היום שבת - אני שומרת שבת ואני לא בטוחה אם באמת זה מתחיל או לא. כאב לי ברמה מאד מאד נסבלת! מסיימת בשירותים- מנגבת ורואה דימום ורוד משפשפת עיניים מנגבת שוב - ושוב דימום ורוד אוקיי.. דימום מהנרתיק במיוחד כשלא היה לי כלום כלום גם מהתחלה זה כבר אומר לעלות למיון. מסיימת, והצירים ממשיכים, אני יושב. על כדור הפיזיו שלי מנסה קצת מעגלים ויש שוב ציר! אני לא תזמנתי אבל הרגשתי שזה מגיע בצורה דיי סדירה ודיי מהר אני מעירה את בעלי בקול תקיף כדי שיבין שזה רציני. יש לי צירים קום ! הוא מנסה לגמגם אולי להמשיך קצת לישון- אני אומרת לו תקשיב זה סדיר יש לי צירים.. הוא קם מתארגן, מתלבטים מה לעשות אני אומרת לו שאני מעירה את אמא שלי - אני גרה קרוב אליה תוך כדי בין ציר לציר אני מעירה אותה לקח לה זמן להבין שזו אני ושאני עם צירים באמת, שוב כי לא דמיינו שזה המצב - אני לפני תשיעי עדיין. חשבנו שייקח עוד זמן עד שבאמת אלד, אבל צריכה לקבל אנטיביוטיקה בגלל gbs חיובי אז ניסינו למהר לצאת בין ציר לציר ארגנתי תיק, כי לא הכנתי קודם כלום יצאנו ב5.30 לשיבא באוטו - רק אמא שלי ואני בעלי נשאר עם הבת הגדולה שתקום שהוא יהיה אמתה. 10 דקות נסיעה שני צירים היו לי בדרך- הבנתי שזה מגיע כל 5 דקות שיהיה לי אינדיקציה להגיד במיון. מגיעים לקבלה בדיוק ב5.45 - הכל ריק! לא קיבלו אותנו עדיין והיא ראתה שאני עם ציר אז ישר נכנסים לחדר בדיקות. במוניטור רואים צירים סדירים. ישר שמו לי אנטיביוטיקה ... אני מחכה לדעת מה הפתיחה האחות בינתיים אומרת לי - תראי הבטן שלך נורא גבוהה כנראה שייקח זמן, אבל הצירים כן סדירים. בינתיים אני מרגישה שהצירים מצטמצמים לי, אבל כמעט לא היה לי כואב- פשוט לנשום כשמגיע ציר- במוניטור זה היה על 100, 110- ממש נסבל. בשעה 6.10 האחות נכנסת רואה את המוניטור בודקת פתיחה- פתיחה 4! אני בהלם זה אומר שבטוח זה לידה?? איך דרך חזור לבית? אני ישר חושבת על בעלי שנשאר בבית 🤯 בזמן הזה תוך עשרים דקות בערך הצירים מצטמצמים לי לכל דקה של ציר וקצת יותר כואב, קצת יותר לנשום, אבל עדיין סביל. בזמן הזה נכנסים לקבל אותי בכלל פעם ראשונה, והרופאה שואלת אותי שאלות .. בשעה 6.40 בערך כשהמוניטור עדיין איתי ורואים צירים, אני מרגישה בבת אחת לחץ מטורף! אני אומרת לאמא שלי - אני מרגישה ממש לחץ לא יודעת אם זה ציר סטנדרטי אבל כואב לי בטירוף! באופן פסיכי לחלוטין אני פשוט מתיישבת על המיטה ווצורחת יש לי לחץץץץ אני מרגישה לחץ מטורף - 3 מילדות נכנסות לחדר בדיקות שהייתי שם והן שאלות אותי את בטוחה שאת מרגישה לחץ? ממש לעשות קקי? אני כןןןןןן אני לא יכולה מנסה לגמגמם משהו.. היה קצת יותר קשה לנשום.. מנסים לבדוק. לי פתיחה אבל אני לא מסוגלת לחזור לשכב בכלל, הן מבינות שזה רציני מדי אני עם. הבגדים שלי עדיין, בחדר בדיקות ואני בשבוע 36+6 מגיעה עם צירים נסבלים לחלוטין בפתיחה 4 ותוך חצי שעה מאז בדיקת פתיחה בעצם מרגישה את הראש! גוררים אותי במהירות שיא לחדר לידה המצב היה אמא שלי, ו3 מיילדות רק עלי- עפ המיטה ככה לחדר לידה תוך כדי מנסים להחליף לי בגדים ואני שכבתי על המיטה חזרה והמייחדצ עוד בדרך אומרת לי הראש יוצא , הראש יוצא מגיעים לחדר לידה - עוזרים לי לעבור למיטה שם, אני חצי עירומה ואני מרגישה צורך ללחוץ.. אני אומרת אוקיי אני בשליטה, הראש כבר בחוץ חשבת ללדת עפ אפידורל חחחח אבל זה כבר לא המצב. נושמת סופרת לעצמי 3,2,1 לוחצת לחיצה ארוכה כמו בעצירות, בום הכל נגמר אין כאב אין לחץ הילדה בחוץ ♥️ המיילדת אומרת לי אני מניחה אותה עלייך, זה בסדר? אני כזה. מה??? תשימי כן בטח שנייה מה קרה פה עכשיו?? רק מדמיינת שהייתי עוד מתלבטת בבית אם לצאת או לא.. וואי וואי השעה 6.57 בבוקר שעה ו10 דקות מאז שנכנסתע בשערי שיבא- יצאה נסיכה מהממת במשקל 2.600 בלידה מטורפת ועוצמתית! ואני בהלם, בשוק מעצמי וגם המיילדות עמדו המומות! אמא שלי עומדת מסתכלת מה קרה פה עכשיו ותוך כדי מתבאסת שבעלי עכשיו יחכה עד מוצאי שבת לדעת שהוא אבא לשתי בנות♥️ אבל בעיקר מודה לבורא עולם ומודה לאמאא שלי ולעצמי שכשיש אינטואיציה - ללכת איתה. אלף פעמים מזמור לתודה! אלף פעמים! אילו פינו מלא ששירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח אין אנחנו מספיקים להודות לך ה'.