יש לי מאין דימום קל ובהיר, היום זה היום ה14 לביוץ ולקיום יחסי מין.. עשיתי בדיקת…

צריכה לפרוק ואשמח לשמוע אתכן 🙏 אני בשליש הראשון, עם 3 ילדים בבית. כמו כל ההריונות, גם ההריון הזה קשוח ממש מבחינת בחילות והקאות. בונגסטה וזופרן עוזרים לא להקיא אבל בחילות קשות בחלק מהיום. אני לא יוצאת מהחדרים לכיוון המטבח. לא יכולה לראות ולהריח את המטבח בבית. יוצא שבעלי כבר מעל שבועיים עושה הכל - מביא לי אוכל לחדר, מטפל בילדים, מאכיל אותם, הכל. אני מרגישה שנכנסתי כבר ללופ- אין לי כח לקום מהמיטה, אין לי כח לעשות משהו. אני נחשבת אדם חרוץ בטירוף, הבית שלי מדוגם תמיד, אוכל מבושל, ילדים מסודרים, אני מאופרת ולבושה יפה. מאז ההריון הכל נכבה אצלי. בהתחלה באמת ממש ממש ממש לא יכולתי. עכשיו עדיין קשה לי אבל אני כנה עם עצמי - ולא יודעת אם זה בגלל שהתרגלתי לחוסר מעש או שבאמת אני לא מסוגלת. כאילו נכנסתי למקום כזה שאני כן מקווה להרגיש טוב ולהיות פעילה, אבל אין לי כח לזה.. אין לי כח לפעול בשביל זה, לנסות. כאילו מישהו כיבה אצלי איזה כפתור. אני לא יודעת אם מצליחה להעביר את התחושות, אני פשוט מרגישה בסחרור מטורף. עייפה, חסרת חשק, במצפון מטורף שהכל על בעלי, מצד שני אין לי כח למשהו אחר. וכמובן שהמלחמה הזו ברקע. יש מצב שאם הייתי נאלצת לקום לעבוד הייתי מתעוררת ומרגישה טוב יותר. מרגישה שהסביבה כבר חסרת סבלנות למצב שלי, כבר פחות מקבלת את זה יפה. אנשים בהלם שאני לא מתקרבת למטבח. מה אני אעשה?? אנע לא מסוגלת. מרגישה בודדה בהרגשה שלי. מה עושים? מפחדת לשבור את בעלי. מפחדת להתמכר לתחושת החוזר מעש. למרות שזה הכי הכי לא אני. פשוט מרגישה שמשהו אחר שולט בי 😢😢