משתמשת פורטי25 בפברואר 2026 בשעה 08:22
מה עושים עם הרגשות אשם? ילדתי לפני כמעט חודשיים אני מניקה ושואבת. תמיד במהלך ההריון כששאלו אותי אם אני מתכוונת להניק אמרתי שבעזרת ה׳ כן אני מקווה שיצליח לי ומקסימום אם לא אז תמ״ל.
ואז ילדתי, ולא כלכך יצא חלב אבל התעקשתי ואימנתי שאיבה כל 3 שעות כדי שייצא.ובסוף אחרי כמה ימים של התמדה הצלחתי לייצר חלב ואז גם היו לי בעיות לחבר את התינוקת אליי וגם את זה פתרתי וחיברתי אותה למרות שעד היום היא לא תמיד מתחברת בצורה מושלמת…
היום הבעיה העיקרית זה שאני לא מייצרת מספיק חלב אני מרגישה שהיא נאבקת איתי ושההנקה לא מושלמת, וגם לא קרובה אני אחרי הנקה נותנת לה מנה בבקבוק כי אני מרגישה שזה לא מספיק (לא כל האכלה אלא רק בערב)והיא אוכלת את כל ההשלמה ואפילו רעבה עוד!
אני מרגישה שלהאבק על ההנקה בשעות הערב גורם לה לסבל כי היא מתחננת להוציא חלב שלא יוצא מספיק.
עכשיו אני יודעת שיגידו שאולי היא התרגלה לבקבוק אבל היא מקבלת בהאכלה קצובה עם פטמה 0 של הייגן, וגם אני מרגישה שכשכן יוצא לי חלב אז היא ממש מוצפת הרבה יותר ממה שיוצא מבקבוק, פשוט ישפעמים שהיא אוכלת ואוכלת ואז כבר נגמר לי בציצי החלב
מה לעשות?? אני כבר מיואשת שבהנקה אני לא באמת יודעת כמה היא אוכלת ואין סדר יום עם זה! וכבר חושבת לשלב תמ״ל
הרגשות אשם שלי הם שלא התכוונתי להיות שואבת בלעדית ועכשיו מרגישה אשמה אם אתן תמ״ל במקום לשאוב כל 3 שעות. אוףףף
💬1 תגובות
