אני בהריון שני לאחר הפלה מאוד מאוד קשה, מאז ומתמיד אני לא משתפת על עצמי אך ורק…

אני בהריון שני לאחר הפלה מאוד מאוד קשה, מאז ומתמיד אני לא משתפת על עצמי אך ורק אנשים קרובים, הנושא הוא ההורים של בעלי נורא קשים ומוזרים, אני גרה רחוק מהם ברוך השם מלכתחילה ככה שאף פעם לא נתתי סיבה למסיבה, הם עשו לי המון קטעים שנוגעים בכבוד לא מכבדים אותי ושמים קצוץ על מה שאני אומרת פיזית מתעלמים ממני אבל הפעם כבר לא יכלתי להכיל.. ביקשתי בצורה יפה ברמה שהתחננתי ״בבקשה אל תספרו לאף אחד אני מפחדת לעבור שוב הפלה״ בגדול חמי היקר אדם שבעלי קורא לו ״של פעם״ טען שהוא ״שמח״ ו״נפלט״ לו.. לא יכלתי להחליק אתזה , ברור מאליו שלא אריב או אצעק עליהם כי מי הם בשבילי אבל זה הגוף שלי מי אתה ומי שמךךךך לשתףףף דברים שקורים לי, לא הבת שלך, לא הכלה שקרובה אליך, כלום!!! ועם כל הכבןד גם לי יש הןרים ששמחים אבל סותמים כי הם מפחדים על הבת שלהם להבדיל. זה חצה כל גבול ככ נפגעתי שאמרתי לבעלי שאני מעדיפה לנתק קשר כי זה יפגע בהריון כל העצבים, עזבו שיש עוד ככ הרבה דברים מעבר , אמא שלו כל פעם מנסה לסובב את בעלי לגבי הילד שעוד לא נולד!!!!!!! ודופקת עקיצות ״את לא תביאי את הילד אליי״ ״את לא תשאירי אותו אצלי״ והאבא שלו ״אם זה בן יקראו לו בשמי??״ כן ברור כי אני יולדת בשבילכם יא הזויים. בגדול זה רק סביב ההריון, לפני ההריון וואו כמה שסבלתי איתם.. תמיד החלקתי אבל עד פה. בעלי לא היה אף פעם לצידי הוא תמיד השתיק את שני הצדדים ואף פעם לא פתר, אבל הפעם לשם שינוי נסע לשוחח עם ההורים שלו לאחר תחנונים רבים לשים גבול לגבי הכבוד כלפיי. זהו רציתי לפרוק כי אני לא מסוגלת להכיל כבר.. ולא יודעת איך לפעול כי מצידי לנתק קשר לנצח אבל מתחשבי ת