משתמשת פורטי24 בפברואר 2026 בשעה 11:04
הלב כואב.
מתכווץ.
הדמעות עצורות בעיניים. כל פעם שמשהי מכריז על הריון, על לידה והנה, משהי נקלטה בטעות, ומשהי נקלטה כמה חודשים אחרי לידה- כיווץ לב גדול. מה שנשאר ממנו לפחות.
מרגישה גוססת מבפנים.
הרגשות כל כך חזקים.
אכזבה אחרי אכזבה. חודש אחרי חודש.
כמעט שנה וחצי של נסיונות ללא הצלחה. ולא, לא התחלתי טיפולים.
וכן, אני בת כמעט 36 עם רצון עז לילדים שלא יכולה להיקלט טבעי אלא רק בטיפולי ivf. וכן, למרות הרצון לילדים אני עדיין לא התחלתי טיפולים בגלל פחדים וחששות.
כן, המון יכולים לשפוט אותי בגלל זה. אשמתי שאני לא עושה טיפולים כדי להגשים את החלום אבל אני פשוט לא שם עדיין. ולא, הרצון שלי לילדים לא קטן יותר ממשהו אחר בגלל הפחדים שלי מהטיפולים.
מרגישה תסכול כל כך עצום מהמצב.
מסביבי כולן הריוניות.
כל מי שלא רצתה ילדים נקלטה "בטעות" או בקלות ואני שרוצה כל כך...אני לא.
הקנאה והתסכול והעצבות והסבל משגעים אותי.
לא מסוגלת להסתכל לגיסתי ההריונית בעיניים או להיות בסביבה שלה.
לא מסוגלת ללכת לבריתות.
הפריבלגיה של בנות שרק רוצות, מנסות ומצליחות פשוט גורמת לי לקנא בהן.
ה' תעשה לי כבר את הנס שלי!
בבקשה!
בבקשה!
💬18 תגובות❤️8 אהבה👍9 לייקים
