תינוק תכף בן חודשיים אני מניקה הנקה מלאה כרגע אבל כשנולד בבית חןלים הביאו לו…

תינוק תכף בן חודשיים אני מניקה הנקה מלאה כרגע אבל כשנולד בבית חןלים הביאו לו מטרנה . היום הבאתי ךו בקבוק עם מטרנה של 120 מל והןא עצר לאכול שהגיע ל70 למל . אחרי שעשה גרפס ועצר קצת הכנסתי שןב את הבקבוק לפה ובהתחלה הןא לא רצה לאכול ושיחק עם הבקבוק בפה וניסה להוציא ואז ניסיתי להביא כמה פעמים עד שהכניס ואכל והגיע כמעט לסוף הבקבוק לדעתי נשאר 20 מל יעני אכל 100 מל סה"כ . עכשיו אני חושבת לעצמי בגלל שהייתי מניקה רק אז לא ידעתי כמה באמת הוא אוכל כי אף פעם לא שאבתי לו בקבוק אז איך אני אמורה לדעת מתי להפסיק לתת לו לאכול? אם אני עושה לו עצירה ואז הוא לא רוצה לאכול ואני מנסה שוב והוא כן אוכל אז להמשיך? כאילו יכול להיות שהוא בכלל לא רוצה לאכול כשהוא מפסיק אבל אין לו דרך להגיד ואז הוא פשוט אוכל כדי לסיים את הבקבוק . הבנצן מה אני מנסה להגיד?
💬2 תגובות👍1 לייקים

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2026 בשעה 20:22
הבנתי למה את מתכוונת, קודם כל כשאת מאכילה מבקבוק תאכילי האכלה קצובה, מה הכוונה: כשהוא יונק מהפטמה שלך, הוא שולט בקצב האכלה, והוא מתאמץ יותר בשביל לאכול. בבקבוק, אם ממלאים את כל הפטמה בחלב אז הקצב זרימה הוא גבוה ואז התינוק בעצם פסיבי ולא אקטיבי כמו בהנקה והאוכל פשוט יורד לו לפה והוא לא צריך לעבוד הרבה בשביל זה, מה שגורם לאכילה מהירה של התינוק ויכול ליצור לפעמים תחושת מלאות אצלם לדעתי. כשאני מאכילה את הבת שלי (משלבת לה גם הנקה וגם מטרנה) אני מחזיקה אותה כשהיא יושבת יחסית זקופה (לא ממש מושיבה לגמרי כמובן), תופסת לה את העורף כמו שתופסים בהנקה, מחזיקה את הבקבוק ב90 מעלות (במקביל לרצפה - הכוונה מחזיקה אותו ישר), כדי שהיא ״תתאמץ״ ותשלוט על קצב היניקה. עושה לה הרבה הפסקות קטנות בכל האכלה (כל האכלה לפחות 15 דקות בערך), וככה נותנת לאוכל זמן לרדת לקיבה כמו שצריך ולהתעכל והיא תוכל להרגיש תחושת שובע/רעב כמה שיותר אמינה, וכשהיא לא רוצה עוד לאכול היא פשוט לא פותחת את הפה, או שאני שמה לב שהיא משחקת עם הפטמה של הבקבוק אני עוצרת לה (אבל זה כמעט ולא קורה כשאני מאכילה אותה האכלה קצובה).
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי22 בפברואר 2026 בשעה 20:26
בעייני לתת מטרנה זה סוג של פיטום. כשהוא יונק אז הגוף שלך יודע להסתנכרן בול לכמות שמתאימה לו. יש גם יניקות שהן מייצרות חלב ויש יניקות שהם סתם מוצצים את השד כדי להרגע. ובבקבוק אין את זה בקיצור נבראנו מושלמים 🥰

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רצון לילד נוסף - פריקה יש לי שלושה ילדים מקסימים. אני בת 36 והייתי רוצה ילד נוסף. בעלי מבחינתו סגר את הבאסטה. אבל הסכים לא לעשות כריתת צינור הזרע מתוך התחשבות ברגשותי שביקשתי להשתמש באמצעי מניעה הפיך למקרה שישנה את דעתו. עכשיו - הקטנים שלי- הכי גדול בן 7 חודש הבא האמצעי כמעט בן שלוש והכי קטנה בת שנה וחצי. מבחינתי - אם רוצים ילד נוסף - אז עכשיו זה הזמן. אני לא צעירה ולא הייתי רוצה הפרש מעבר לשלוש שנים. אבל בהרבה דברים אני מרגישה שאנחנו מתוחים על הקצה. אנחנו לא בבור כלכלי ומצליחים לחסוך כל חודש - אבל בקושי. כשהילדים חולים אנחנו רוקדים בין הטיפות כדי להצליח לעמוד בדרישות של העבודה ולהיות איתם בבית ומציליחים - אבל בקושי. מעבר לזמן השוטף שאנחנו מפרפרים כדי להוציא ולהכניס למסגרות. ואין לנו עזרה. וברור לי שילד נוסף זה מעמסה על הכל ואולי יוציא אותנו מהאיזון העדין שבו אנחנו נמצאים וגענו אליו במאמץ. בעלי מאוד מעורב בגידול שלהם והוא אבא נהדר. אבל כבר התעייף קצת והוא אומר לי את זה בשיא הכנות - אין לי כח לעוד אחד. קיוויתי שישנה את דעתו עם הזמן אבל שעות השינה שלנו הולכות ומתדרדרות. הוא גם מאוד נפתח בפני ואומר שהמחשבה על עוד אחד ממש מכניסה אותו לחרדות. ורק לאחרונה הוא מרגיש מספיק בטוח לדבר איתי על זה כשהוא יודע שאני רוצה אחרת כי אני מכבדת את הדעה שלו אפילו שהיא מנוגדת משלי ומסוגלת להכיל אותה. ולמרות כל הדברים האלה אני עדיין מאוד מאוד רוצה ילד נוסף ואחרון. ואני מתחילה לפחד שהרצון שלי לא יתגשם לעולם. השלושה שישנם מקסימים. ואולי נכון לא להעמיס עוד ולהתגרות בגורל. אבל ממש כואב לי בלב לדעת שיכול להיות שהילד/ה ישאר רק בגדר חלום.💔
💬27 תגובות❤️1 אהבה👍1 לייקים