אני רוצה להבין איך לעזאזל עברתן העייפות של השליש הראשון כשאף אחד לא יודע ואתן…

האמת פשוט שרדתי 😅 היו נעצמות לי העיניים בישיבות צוות עם המנהלים אין מביך כזה.. הייתי חוזרת הביתה מהעבודה ופשוט נרדמת על הספה.. היה לי קשה לקום בבוקר גם.. עזרו לי הרבה ההורים, בישלו לנו אוכל, בעלי ניקה את הבית, אכלתי הרבה אוכל בחוץ כי פשוט לא היה לי כוח לבשל ושרדתיייי עד שנגמר השליש הראשון וזה פשוט נעלם 😅

לישון כמה שיותר בבית

מעבירים את היום הרבה מים קרים וקרח שמעירים, הרבה קימות מהכיסא לטייל בעבודה, לאכול חלבון שמחזיק אותך

וואי, אני כל כך מבינה אותך.. לי למזלי זה נפל בחודש האחרון ללימודים ואני רפואית ופשוט אמרתי שאני חלשה ולא מרגישה טוב.. הייתי יושבת ליד אחד הקירות ופשוט נמרחת עליו מרוב חולשה, לא יכולתי לזוז.. איכשהוא שרדתי את הקייטנה ואז כל שאר החופש פשוט ישנצי והילדים התבאסו עלי אבל לא יכלתי לתפקד.. זה ממש ממש קשה. אם יש שם משהיא שאת סומכת עליה, אולי תשתפי אותה אם היא תקל את היחס כלפייך

לשחרר כל מה שלא חייבים. ניקיונות, בישולים. כביסות. הכל מינימום. לאכול ארוחת ערב מוקדם וללכת לישון. אפשר להיעזר באוכל מבחוץ, מנקה, הבן זוג

יואוו אני גם ככה גמורההה חולשה עייפות ומצבי רוח משונים לא מוצאת את עצמי ואני רק שבוע 5

הלוואי והיה לי רק עייפות הבחילות והקאות מנצחות חולי מטורף שלא נגמר

סיפרתי לכל מי שעובד צמוד אליי וזהו.. מה יכולתי לעשות? להתעלף להן בעבודה?